מעבר לניסיון המצטבר, משהו שהשפיע אל צורת המחשבה שלי בנושא הזה הוא הספר המצוין הזה, שגישתו היא מאד מאד שפויה, ולמדתי ממנו שני דברים חשובים:
- לא צריך לפחד מתיבול גם לאוכל של תינוקות. גם להם מגיע אוכל טעים. ירקות טחונים עם מעט מלח ושומן זה הרבה יותר טעים מירקות טחונים בלי שום תיבול. כל עוד מדובר בתיבול עדין, אין מה לחשוש. ושומן ממקור בריא הוא אחלה, גם לתינוקות.
- הטקסטורה החלקה מאד של גרבר ודומיו הוא בעייתי בטווח הרחוק, כי מרגיל את התינוקות לאוכל אחיד וחלק מאד. רוב האוכל של מבוגרים אינו כזה, יש לו מרקמים משתנים, וגם הטעם מורכב יותר. אמנם, התינוקות צריכים ללמוד את הפעולה הפיזיולוגית של בליעת אוכל מוצק, בניגוד למציצת חלב משד או מבקבוק, ולכן צריך שהאוכל יהיה חלק במידה מסוימת, אבל עדיף להרגיל לאוכל לא חלק לחלוטין אלא עם קצת טקסטורה.
הפתרון לשני הדברים הללו- הכנת אוכל בבית. עם כל הילדים נעזרתי בגרברים קנויים כשהיינו מחוץ לבית פה ושם, אבל עיקר האוכל שלהם בהתחלה היה ביתי לחלוטין.
אפרוש כאן לפניכם את תכנית הפעולה שלי, לפיה אפשר להכין בשעת הכנה אחת מספיק אוכל לשבועיים, וכך אין שום תירוץ לא להכין את האוכל לבדכם בבית. זה יותר טעים, יותר מזין, יותר בריא, וגם מאד מאד חסכוני (לאחר הצטיידות ראשונית, שגם היא לא יקרה).
אז במה צריך להצטייד?
- סיר בישול
- שושנת אידוי
- תבניות להכנת קוביות קרח
- מכשיר טחינה- בלנדר מוט, בלנדר רגיל, או מטחנה ייחודית (זה מה שיש לנו, וזה מעולה!)
- ירקות ופירות
שבועיים ראשונים:
גזר, בטטה, קישוא, תפוח, אגס
שבועיים נוספים (בהתאם לעונה ולמה שמוצאים):
סלק, דלורית, קולרבי, שזיף, אפרסק
מה עושים?
- שמים בסיר מים, בערך 5 ס”מ, בגובה שיהיה מתחת לשושנת האידוי. מניחים בתחתית הסיר את שושנת האידוי, מכסים את הסיר ומביאים לרתיחה.
- בנתיים- שוטפים את כל הפירות והירקות היטב.
- חתוכים ומגלענים את התפוח כך שיווצרו חתיכות גדולות ללא גרעינים.
- לאחר שהמים רותחים, מנמיכים את האש לאש קטנה, ומניחים בשושנת האידוי את חתיכות התפוח. סוגרים את הסיר ומאדים 10 דקות.
- תוך כדי- מכינים את שאר הירקות והפירות- חותכים כל סוג לחתיכות גדולות.
- כשהתפוחים רכים (אפשר לנעוץ מזלג ולבדוק) מוציאים בזהירות את שושנת האידוי ומעבירים את התפוחים לקערה להתקרר.
- מחזירים את השושנה לסיר, ושמים את הפרי או הירק הבא.
- כל סוג פרי וירק צריך בישול של כ-10 דקות, וצריך לבדוק את הרכות ואז להוציא ולקרר. לוודא שיש מספיק מים למטה, ואם צריך- אפשר להוסיף מעט מים.
- לאחר שהפירות והירקות ומצטננים מעט, אפשר לטחון אותם (עם הקליפה במידה ויש).
- מעבירים לתבניות של קוביות קרח ומקפיאים.
- לאחר שהקוביות קפאו, כדאי להעביר לשקיות זיפ-לוק ולסמן מה כל דבר.
- כאשר מציעים טעימות- מפשירים קוביה אחת או שניים. כאשר מציעים פרי או ירק בפעם הראשונה צריך להציע אותו לבד, אולם לאחר מספר ימים אפשר לערבב את כל הפירות עם כל הירקות. כאשר יש כמה שקיות כאלה בבית- הגיוונים אין סופיים ומדובר בהפשרה קצרה של כמות קטנה כל פעם, כך שכל פעם האוכל טרי, והגיוונים רבים.
לא דיברתי כאן על בננה ואבוקדו, שאפשר בקלות למעוך במזלג, ולאחר טעימה ראשונה גם לערבב עם מרכיבים אחרים (בננה ותפוח, אבוקדו ואגס- הולך יופי). אצלי הם תמיד היו אופציה זמינה למקרה שלא היו לי ירקות או פירות מבושלים ומופשרים בזמן- fast food אולטימטיבי.
מניסיוני, לאחר שעוברים את התקופה הראשונה ויש ברפרטואר כ-10 סוגי פירות וירקות, אפשר להתחיל לנסות להוסיף עדשים מבושלים (נגיד מרק עדשים שמכיל גזר ודלורית, וטוחנים הכל יחד), עוף, קציצות בשר, וכל דבר אחר. כאמור- התיבול שמתאים לנו המבוגרים הוא גם בסדר גמור לקטנטנים, וכל עוד אין מרכיב שנמנעים ממנו (דבש עד גיל שנה, מוצרי חלב עד גיל 9 חודשים), אין בעיה להציע לתינוקות את מה שהמבוגרים אוכלים.
והכי כיף להנות מהפרצופים המופתעים בפעם הראשונה שהם טועמים משהו!