ספרינג רולס במילוי ירקות מוקפצים

ספרינג רולס הם עולם שלם של אפשרויות, של אריזת מתנה שקופה ודביקה לירקות מגוונים וצבעוניים. משהו במעטפת הזאת הוא קסום, ועולם המילויים הוא בלתי נגמר. דפי האורז הם למעשה אורז שטחנו אותו לאבקה דקה, עירבבו עם מים ולפעמים עם עוד קמח דביק, ואז ייבשו. לזכר הימים שייבשו אותם על סלים, היום עדיין מייבשים אותם על תבנית שיש לה דוגמת סל קלוי. מסתבר שלא רק היהודים משוגעים עם דברים שהם ממשיכים מהעבר “לזכר”.

לדפי האורז יש צורות שונות, כשאני אוהבת במיוחד את העיגולים הגדולים. והיום- מעבר לחנויות הטבע סטייל ניצת הדובדבן- בדרך כלל אפשר למצוא דפי אורז בסופר הרגיל (רמי לוי ודומיו), בדרך כלל באזור שמוקדש למוצרים מהמזרח הרחוק- ליד האצות של הסושי וחלב הקוקוס. spring rolls 1

אצלנו בבית בדרך כלל אני ממלאת את דפי האורז בתערובת של ירקות שהוקפצו. אני מתחילה עם כרוב (לבן או סגול) פרוס דק, ובדרך כלל משלימה על ידי ירקות נוספים שיוסיפו צבע וענין: בבצל פרוס, גמבה וגזר. אבל לאורך השנים גם נכנסו רצועות של קישוא, קולרבי, סלק, ועוד ועוד.

spring rolls 6

אנחנו מגישים את הספרינג רולס כמנה ראשונה בסעודה חגיגית, כאשר מציעים לגם רוטב מעניין לטבול בו את הספרינג רולס. הפעולה הזאת- לטבול משהו במשהו אחר- היא משהו שהכיפי במיוחד לילדים, ולכן באופן כללי היא טכניקה לא רעה כשרוצים שהילדים יאכלו יותר ירקות. תציעו רוטב טעים ליד. כמו הקטשופ האהוב, רק יותר טוב.

spring rolls 5

המתכון כאן הוא יותר טכניקה ממתכון, מכיוון שמה שחשוב הם הכמויות והיחסים בין החלקים השונים, אבל המרכיבים עצמם יכולים להשתנות. ואני מודה, לאחר שכתבתי את המתכון, שזה קצת יותר מסובך מהמתכונים האחרים. אבל ההשקעה שווה ביותר. תהנו!

ספרינג רולס במילוי כרוב סגול וגמבה
לפני שמתחילים לבדוק שיש במטבח...
  • 1 חבילה של דפי אורז
  • 1/2 כרוב סגול
  • 1 גמבה אדומה
  • 2 כפות רוטב סויה
לרוטב:
  • 1 כפות חמאת בוטנים או חמאת שקדים או טחינה גולמית
  • 2 כפות מיסו
  • 2 כפות סירופ מייפל או דבש או סוכר חום
  • 1 כף רוטב סויה
  • 1 כף חומץ אורז או תפוחים
ועכשיו לעבודה...
  1. מקלפים את הבצל ופורסים דק. מחממים מחבת עם שמן זית או קנולה, ומוסיפים את הבצל. מערבבים כל כמה דקות ונותנים לו לתפוס קצת צבע.
  2. בזמן שהבצל במחבת, פורסים את הכרוב. אני מסירה עלים חיצוניים פגומים, פורסת לרבע, עם סכין מוציאה את הליבה הקשה, ואז פורסת לפרוסות דקות. כשהבצל מתחיל לשנות את צבעו- מוסיפים את הכרוב ומערבבים. הכרוב צריך להתבשל כך כרבע שעה, כאשר מערבבים פעם בכמה דקות, כדי שהוא לא יישרף. כשהוא נובל, ומתחיל לקבל צבע שחום בקצוות, זה הזמן להוסיף את הירקות האחרים.
  3. איזה ירקות אחרים? הירקות שחתכנו בזמן שהכרוב התבשל. הרי היה לנו רבע שעה במטבח שלא ממש יכולנו ללכת לעשות משהו אחר, כי צריך לערבב. אז זה הזמן לחפש את כל הירקות שנשכחו אי שם, לפרוס אותם לרצועות דקות. ואז כשהכרוב מוכן- מוסיפים למחבת, מערבבים, ונותנים להתבשל רק עוד דקה. המטרה היא שחלק מהירקות יהיו קראנצ'יים, לא ממש יתבשלו, אלא רק יקבלו אידוי קצר.
  4. רגע לפני כיבוי האש מוסיפים את רוטב הסויה, מערבבים, ומכבים. בישול יותר מכך ישרוף את רוטב הסויה. אבל השניות האלו של המפגש בין הסויה לירקות, נותנים קירמול טעים במיוחד.
  5. נותנים לירקות להתקרר. הם גם יכולים להתאשפז במקרר ליום או יומיים, ואת השלבים הבאים עושים רק סמוך לאכילה.
  6. כאשר מוכנים לגלגל, מכינים את הכלים הבאים: קערת מים גדולה מלאה מים פושרים, מגבת מטבח נקיה מקופלת לחצי, הירקות, דפי האורז, וצלחת הגשה גדולה שבה תגישו את הספרינג רולס לשולחן.
  7. לוקחים דף אורז אחד ושמים במים. מחכים כ-20 שניות, עד שהוא מתחיל להתרכך אבל לא סמרטוטי מדי. הזמן המדויק משתנה מחברה לחברה, ותלוי גם בטריות (נגיד אם פתחתם חבילה והשתמשתם רק בחצי, בפעם השני הזמן יהיה קצת שונה). מוציאים את הדף מהמים ומניחים בזהירות על המגבת.
  8. עם הידיים לוקחים כחצי כוס ירקות ושמים בשליש התחתון של העיגול, אבל לא סמוך לתחתית.
  9. מקפלים את שני הצדדים על המילוי, ואז מקפלים את הצד התחתון על המלית ומגלגלים כלפי מעלה. מניחים את הרולס המוכן בצלחת הגשה, וחוזרים על הפעולה.
  10. כשמתחילים לתפוס קצב, אפשר להכניס דף אורז חדש למים מיד כאשר מוציאים את הקודם, ואז בזמן שמגלגלים אחד, השני כבר מתרכך ומוכן לשימוש.
  11. מערבבים יחד את חומרי הרוטב בקערה קטנה, טועמים, ומתקנים תיבול.

הדרך הלא נכונה להשתמש בצבעים באוכל

colorful carrots

וגם כמובן, הדרך הנכונה.

אין ספק שאמירה הידועה לגבי כך ש”אנחנו אוכלים עם העיניים” היא נכונה, ואם משהו נראה טעים ומגרה, הסיכוי שנעז לטעום אותו, והסיכוי שגם נאהב אותו, גדול יותר. ולכן ברור שאוכל צבעוני הוא אוכל מגרה, וכדאי להשתמש בכך לטובתנו.

אבל כשראיתי וידאו לגבי “דרך קלה להכנת פסטה בצבעי הקשת” התעצבנתי. התעצבנתי קודם כל בי זאת באמת לא חוכמה גדולה להשתמש בצבעי מאכל מלאכותיים כדי להפוך פסטה לצבעונית ומגרה- נו באמת. אבל התעצבנתי פעם שניה כי האם באמת צריך להשתמש בתכסיסים כדי לגרום לילדים לאכול יותר פסטה? אני לא יודעת מה קורה אצלכם, אבל אצלי פסטה היא לא משהו שצריך להילחם עליו. אוכלים די והותר גם בלי טריקים ושטיקים.

עם זאת, זה חידד בעיני בדיוק את הדרך הנכונה להשתמש בצבעים:

  1. להשתמש בצבעים הטבעיים הקיימים בטבע. הרי השפע של הצבעוניות בשוק, ואפילו בסופר, מסחרר. למה לא לנצל את זה?
  2. להשתמש בצבעים במיוחד כדי למשוך ילדים לנסות ולטעום דברים שהם אוכלים פחות מהם בדרך כלל.

כמו מה למשל? כמו ירקות.

דרך פשוטה יכולה להיות במקום להגיש לשולחן מקלות של גמבה אדומה, להוסיף גם אפשרות של גמבה צהובה. הדבר הפשוט הזה- הצגת שתי אופציות בצבעים שונים- תגרום לילדים לאכול יותר בסופו של דבר. לא מאמינים לי? תחשבו איך אתם אוכלים בבופה שיש בו הרבה מגוון. עצם המגוון עצמו משפיע על כמות האוכל שאוכלים- תמיד אוכלים יותר כאשר יש מגוון. וצבעים היא דרך מאד פשוטה ועדינה לגוון.

דרך שניה היא להוסיף לתבשיל מעט מצבע נגדי. מרק גזר? להוסיף כף פסטו בכל קערה. מקופץ עם גמבה אדומה? להוסיף שעועית ירוקה בשביל הצבע הנגדי.

carrots

והרי לפניכם דרך פשוטה לנצל גזרים צבעוניים. הכרנו את הגזרים הצבעוניים כשבני חזר לפני מספר שנים מטיול ב”שביל הסלט” נלהב וסיפר לנו על ההיסטוריה של הגזר. למיטב זכרוני, הגזר הלבן והצהוב היה קיים הרבה לפני הגזר הכתום. אבל אין ספק שהגזר הכתום השתלט על השוק, והיום לא ניתן תמיד למצוא גזרים בצבעים אחרים. לכן ביום ראשון האחרון, כשראיתי בסופר חבילה של גזרים צבעוניים- קפצתי על המציאה. אני יודעת שלפעמים הם מגיעים גם בארגזים של ירקות אורגניים.

וידוי- אני מעדיפה גזר חי על פני גזר מבושל- אבל כיוון שאני לא היחידה בבית אני משתדלת גם להכין אופציות לבני הבית האחרים.

ואם בכל זאת תרצו להכין פסטה צבעונית? תראו את הוידאו הזה לקבלת רעיון סופר מגניב אם כי קצת יותר מושקע.

צ'יפס גזר צבעוניים
לפני שמתחילים לבדוק שיש במטבח...
  • 1 ק"ג גזר צבעוני תכלס אפשר גם גזר רגיל
  • שמן זית
  • מלח
  • פפריקה מתוקה
  • אבקת שום
ועכשיו לעבודה...
  1. מחממים תנור לחום גבוה (220).
  2. שוטפים את הגזרים, פורסים לאורך לחצי, ואז כל חצי לרצועות לפי האורך הרצוי (אני בד"כ מחלקת כל חצי לשניים או שלושה חלקים, וכל פיסה כזו חותכת ל4-5 רצועות).
  3. שמים את הגזר על תבנית תנור על נייר אפיה. מזלפים כמה כפות שמן זית, ומפזרים את התבלינים. בידיים מערבבים קלות על שכל הגזר מצופה.
  4. אופים חצי שעה.

טעימות לקטנטנים- איך להתארגן לחודש הראשון בשעה אחת

frozen cubes baby food

המעבר לאוכל “מוצק” הוא אחד השלבים המרגשים בהורות! אני זוכרת שכאשר הגדול שלי היה בן 4 חודשים התחלתי במחקר מעמיק- במה להתחיל, איך לעשות את זה, איך להתכונן? זו היתה החוויה המסעירה של הצעת אוכל אמיתי לקטנצ’יקים בפעם הראשונה, וזה מרגש, מבלבל, ואולי אפילו קצת מפחיד. אבל פעמים רבות השלב הזה עובר מאד מהר! לפחות אצלי, נדמה לי שעם כל ילד נוסף שהצטרף למשפחה השלב הזה הלך והתקצר ואצל הבת החמישית זה ארך אולי חודש או חודשיים. לאחר מכן- הילדים קיבלו מרכיבים מתוך האוכל שהוכן לכולם- טחון, מעוך במזלג, מפורר ביד או חתוך קטן קטן. ממילא תמיד יש אצלנו בשבוע לפחות מרק או שניים, או תבשיל אחד או שניים, ומתוכם אפשר לדוג (בהתחלה) מרכיבים מוכרים ולאט לאט הרפרטואר מתרחב. עם זאת, דווקא עם הקטנצ’יק התורן, לא היו לא שיניים כמעט עד גיל שנה, והוא כל כך נהנה מהאוכל המרוסק, שכבר חודשים ארוכים שאנחנו מכינים לו באהבה מגוון גדול של baby food ביתי.

מעבר לניסיון המצטבר, משהו שהשפיע אל צורת המחשבה שלי בנושא הזה הוא הספר המצוין הזה, שגישתו היא מאד מאד שפויה, ולמדתי ממנו שני דברים חשובים:

  1. לא צריך לפחד מתיבול גם לאוכל של תינוקות. גם להם מגיע אוכל טעים. ירקות טחונים עם מעט מלח ושומן זה הרבה יותר טעים מירקות טחונים בלי שום תיבול. כל עוד מדובר בתיבול עדין, אין מה לחשוש. ושומן ממקור בריא הוא אחלה, גם לתינוקות.
  2. הטקסטורה החלקה מאד של גרבר ודומיו הוא בעייתי בטווח הרחוק, כי מרגיל את התינוקות לאוכל אחיד וחלק מאד. רוב האוכל של מבוגרים אינו כזה, יש לו מרקמים משתנים, וגם הטעם מורכב יותר. אמנם, התינוקות צריכים ללמוד את הפעולה הפיזיולוגית של בליעת אוכל מוצק, בניגוד למציצת חלב משד או מבקבוק, ולכן צריך שהאוכל יהיה חלק במידה מסוימת, אבל עדיף להרגיל לאוכל לא חלק לחלוטין אלא עם קצת טקסטורה.

הפתרון לשני הדברים הללו- הכנת אוכל בבית. עם כל הילדים נעזרתי בגרברים קנויים כשהיינו מחוץ לבית פה ושם, אבל עיקר האוכל שלהם בהתחלה היה ביתי לחלוטין.

אפרוש כאן לפניכם את תכנית הפעולה שלי, לפיה אפשר להכין בשעת הכנה אחת מספיק אוכל לשבועיים, וכך אין שום תירוץ לא להכין את האוכל לבדכם בבית. זה יותר טעים, יותר מזין, יותר בריא, וגם מאד מאד חסכוני (לאחר הצטיידות ראשונית, שגם היא לא יקרה).

אז במה צריך להצטייד?

  • סיר בישול
  • שושנת אידוי
  • תבניות להכנת קוביות קרח
  • מכשיר טחינה- בלנדר מוט, בלנדר רגיל, או מטחנה ייחודית (זה מה שיש לנו, וזה מעולה!)
  • ירקות ופירות

שבועיים ראשונים:

גזר, בטטה, קישוא, תפוח, אגס

שבועיים נוספים (בהתאם לעונה ולמה שמוצאים):

סלק, דלורית, קולרבי, שזיף, אפרסק

 

מה עושים?

  1. שמים בסיר מים, בערך 5 ס”מ, בגובה שיהיה מתחת לשושנת האידוי. מניחים בתחתית הסיר את שושנת האידוי, מכסים את הסיר ומביאים לרתיחה.
  2. בנתיים- שוטפים את כל הפירות והירקות היטב.
  3. חתוכים ומגלענים את התפוח כך שיווצרו חתיכות גדולות ללא גרעינים.
  4. לאחר שהמים רותחים, מנמיכים את האש לאש קטנה, ומניחים בשושנת האידוי את חתיכות התפוח. סוגרים את הסיר ומאדים 10 דקות.
  5. תוך כדי- מכינים את שאר הירקות והפירות- חותכים כל סוג לחתיכות גדולות.
  6. כשהתפוחים רכים (אפשר לנעוץ מזלג ולבדוק) מוציאים בזהירות את שושנת האידוי ומעבירים את התפוחים לקערה להתקרר.
  7. מחזירים את השושנה לסיר, ושמים את הפרי או הירק הבא.
  8. כל סוג פרי וירק צריך בישול של כ-10 דקות, וצריך לבדוק את הרכות ואז להוציא ולקרר. לוודא שיש מספיק מים למטה, ואם צריך- אפשר להוסיף מעט מים.
  9. לאחר שהפירות והירקות ומצטננים מעט, אפשר לטחון אותם (עם הקליפה במידה ויש).
  10. מעבירים לתבניות של קוביות קרח ומקפיאים.
  11. לאחר שהקוביות קפאו, כדאי להעביר לשקיות זיפ-לוק ולסמן מה כל דבר.
  12. כאשר מציעים טעימות- מפשירים קוביה אחת או שניים. כאשר מציעים פרי או ירק בפעם הראשונה צריך להציע אותו לבד, אולם לאחר מספר ימים אפשר לערבב את כל הפירות עם כל הירקות. כאשר יש כמה שקיות כאלה בבית- הגיוונים אין סופיים ומדובר בהפשרה קצרה של כמות קטנה כל פעם, כך שכל פעם האוכל טרי, והגיוונים רבים.

לא דיברתי כאן על בננה ואבוקדו, שאפשר בקלות למעוך במזלג, ולאחר טעימה ראשונה גם לערבב עם מרכיבים אחרים (בננה ותפוח, אבוקדו ואגס- הולך יופי). אצלי הם תמיד היו אופציה זמינה למקרה שלא היו לי ירקות או פירות מבושלים ומופשרים בזמן- fast food אולטימטיבי.

pear sauce baby food

מניסיוני, לאחר שעוברים את התקופה הראשונה ויש ברפרטואר כ-10 סוגי פירות וירקות, אפשר להתחיל לנסות להוסיף עדשים מבושלים (נגיד מרק עדשים שמכיל גזר ודלורית, וטוחנים הכל יחד), עוף, קציצות בשר, וכל דבר אחר. כאמור- התיבול שמתאים לנו המבוגרים הוא גם בסדר גמור לקטנטנים, וכל עוד אין מרכיב שנמנעים ממנו (דבש עד גיל שנה, מוצרי חלב עד גיל 9 חודשים), אין בעיה להציע לתינוקות את מה שהמבוגרים אוכלים.

והכי כיף להנות מהפרצופים המופתעים בפעם הראשונה שהם טועמים משהו!

מרק גזר קארי קוקוס

בהיותי שומרת כשרות, רוב היכרותי עם מטבחים בתרבויות רחוקות נלמד דרך קריאה וראיה, ולא דרך חוש הטעם עצמו. אין ספק שאני מפסידה מכך. אבל אני גם מרוויחה הרפתקנות לייצר לעצמי את הטעמים שאני רואה במקומות אחרים, ושנראים לי מסקרנים.

אחד השילובים האהובים עלי הוא קארי וחלב קוקוס. וכשאני אומרת קארי, כוונתי למשחת קארי, אשר לדברי רות אוליבר המומחית הינה “תערובת רטובה, המורכבת מעלים, שורשים וגבעולים (למון גראס, עלי קפיר ליים, גלנגל, ג’ינג’ר), שום, בצל וכמובן צ’ילי. הכל כתוש למשחה”

בארץ נמכרים בחנויות הטבע ולעיתים גם בסופר במדף של מוצרים אסייתיים שלושה סוגים בצבעים שונים- אדום צהוב וירוק, כאשר הירוק מכיל כוסברה, הצהוב מבוסס כורכום, ובאדום מסוגי פלפלים שונים. רוב המשחות עם חריפות מסויימת, אולם אפשר לשלוט בחריפות לפי הכמות שמוסיפים לתבשיל.

ולמה אני כל כך אוהבת את משחת הקארי? היא כמו קסם- בכף אחד מכילה טעמים רבים של מרכיבים שרובם אינם בהישג ידי ביום יום.

אחד הדברים האהובים עלי הוא מרק עם קארי וחלב קוקוס. הירק המרכזי במרק משתנה לפי מה שיש בבית, ויש לי ניסיון מעולה עם הכנת מרק זהה עם גזר, קישוא, בטטה, דלעת ועוד.

עם מעט מאמץ התוצאה היא מרק עם טעם עשיר ומורכב.

מרק גזר עם קוקוס וקארי
לפני שמתחילים לבדוק שיש במטבח...
  • שמן קוקוס או שמן זית
  • 1 בצל
  • 1-2 כפות משחת קארי לפי החריפות הרצויה
  • קילו גזר
  • מים
  • מלח או רוטב סויה
  • 250 מ"ל חלב קוקוס
ועכשיו לעבודה...
  1. קוצצים את הבצל לקוביות ומזהיבים קלות בסיר גדול. כשהבצל מתחיל להחליף צבע מוסיפים את משחת הקארי ומערבבים, ונותנים לה "להפתח" במשך דקה או שתיים.
  2. מהר, לפני שמתחיל להישרף, מוסיפים את הירקות- חתוכים לפיסות גדולות- ומים. כמות המים צריכה להיות מספיק כדי לכסות את הירקות, ואף קצת יותר, אבל לא להגזים. תמיד אפשר לדלל עם עוד מים, אבל קשה יותר להוציא נוזלים אם המרק יוצא דליל מדי.
  3. מתבלים במלח, מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים עד שהגזר רך- כ-30 דקות.
  4. מסירים מהאש, מערבבים פנימה את חלב הקוקוס, וטוחנים בבלנדר מוט. טועמים ומתקנים תיבול.