תגית: ויטנאם

אחד האתגרים הגדולים של משפחה שרוצה לאכול יחד היא ההעדפות השונות של כל אחד מבני המשפחה. ולכאורה, ככל שמדובר ביותר אנשים, כך האתגר גדל עוד יותר, שהרי מספר ההעדפות, הדרישות והטעמים גדל. אבל איכשהו, החוויה שלי הפוכה. ככל שהמשפחה גדלה, כך נהיה יותר קל להאכיל אותה. איך קורה הקסם הזה? אני חושבת שזה שילוב של כמה דברים. הראשון, ככל שיש יותר אנשים כל אחד הוא אחוז קטן יותר מהסך הכללי. אם אנחנו זוג, ואחד לא אוהב משהו, זה 50%. אבל אם אנחנו משפחה של זוג הורים ושישה ילדים ומישהו לא אוהב משהו, אז הוא רק 12.5%. וגם אם שני אנשים לא אוהבים משהו, זה רק 25%. תגידו, זה רק מתמטיקה, זה רק מספר, אבל מבחינת התחושה לדבר הזה יש השפעה. 

הפתרון: ארוחה מודולרית

אבל מעבר למתמטיקה, יש לי לא מעט טקטיקות שעוזרות להתמודד עם האתגר, ואחת הטקטיקות המשובחות היא הארוחה המודולרית. מהי הארוחה המודולרית? זוהי ארוחה שיש בה כמה חלקים, ואפשר לעשות mix and match לחלקים השונים. הארוחה המודולרית הבסיסית ביותר אצלנו היא פסטה. אפשר לאכול פסטה בלי כלום, פסטה עם גבינה צהובה, פסטה עם גבינה צהובה ורוטב עגבניות, פסטה עם שמן זית שום וזעתר, ואם יש מזל אז פסטה עם פסטו. הכנה אחת פשוטה (בישול הפסטה), וכל אחד מכין את הקערה איך שבא לו. יישום קצת יותר מתקדם של העניין הזה: פאד קפאו- אורז לבן, בשר טחון מתובל היטב ומושחם וביצת עין. הארוחה המושלמת היא כל החלקים יחד, אבל אם שני ילדים ירצו אורז ובשר, ילד אחד ירצה רק ביצת עין, אחד מהילדים ירצה הכל יחד ואחד ירצה רק אורז- סבבה לגמרי מבחינתי.

והנה מתכון לעוד ארוחה מודולרית: באן מי. באן מי זה במקור סנדוויץ’ מדהים מויאטנם. כבר הזכרתי את אהבתי לויטנאם לאחר נסיעת עבודה לשם, אבל האמת היא שאת ההיכרות שלי עם באן מי עשיתי דרך מתכון מספר בישול טבעוני מהתקופה הטבעונית של ג’ייסון. באן מי מקורי הוא סנדוויץ’ בבאגט (ההשפעה הצרפתית ניכרת במטבח הויטנאמי) שמכיל ממרח מיונזי חריף, עוף או בשר מתובלים וצלויים, ירקות מוחמצים, ויחד זה הופך לחגיגה בפה של מתוק, מלוח, חמוץ, חם וקר. איך אומרים במאסטר שף? ביס מושלם. אז באותו מתכון טבעוני במקום עוף היו פטריות שיטאקי מוקפצות, ובמקום מיונז היה ממרח קשיו טעים טעים. אבל מכיוון שהשלב הטבעוני כבר מאחורינו, ואיכשהו קפץ לי לראש הרעיון ובאן מי, זה מה שהכנתי שבוע שעבר. כאמור- יש כאן כמה חלקים- הבאגט, העוף המתובל, הירקות המוחמצים, הממרח החריף, ועם כל המרכיבים הללו הכנתי גם לג’ייסון סלט שיתאים לדיאטה שלו- על אורז כרובית. גם גירסת הסנדוויץ’ וגם גרסת הסלט זכו למחמאות ולחיסול טוטאלי, אז אני חושבת שזאת בהחלט הצלחה.

דרך אגב, אם אתם רוצים לקנות ספר בישול טבעוני אחד באנגלית- אני ממליצה בחום על הספר הזה. גם היום, 4 שנים אחרי שהטבעונות כבר אינה מרכזית אצלנו במטבח, הרבה מאד מתכונים מהספר מככבים אצלי ואני נהנית לקרוא אותו שוב ושוב.