מרק תימני- ארוחה בסיר אחד

chicken veg soup

גם אצלנו, כמו כל זוג, יש פערים שצריך למצוא דרך לגשר עליהם. אבל במקום לדבר על פערים משעממים כמו פוליטיקה או השקפת עולם דתית (ויש פערים משמעותיים!), אני רוצה לדבר על אחד מהפערים שהכי הציקו לי בתחילת הקשר. כשהכרתי את ג’ייסון הוא תמיד היה מזמין את אותו דבר במסעדה, ולכל מסעדה היה את הדבר האחד שהוא היה מזמין, כי מבחינתו מרגע שהוא מצא את הדבר שהוא הכי אוהב בתפריט אין מה לבזבז את הזמן על דברים אחרים. ובאופן כללי בחיים, להכין כל שבת אותו אוכל- לגמרי הגיוני.

אצלי- הפוך.

כל הקטע ללכת למסעדה זה לטעום דברים חדשים, ואם אפשר ששנינו נזמין דברים חדשים ונחצה וכך נוכל לטעום כל אחד מאיתנו שתי מנות- אז עוד יותר טוב. להזמין משהו שכבר הזמנתי בעבר? בזבוז.

20190218_133538

ואוכל לשבת- לא הבנתי איך אפשר לחזור שבת אחרי שבת על אותו התפריט הקבוע והמוכר. ועוד יותר גרוע- אותו אוכל בליל שבת ובשבת בבוקר- שוד ושבר. מבחינתי הגיוון הוא טעם החיים, וכיף תמיד לנסות דברים חדשים, לנסות מתכונים חדשים.

כמו הרבה דברים בחיים, גם את השוני הזה אפשר לייחס לאמהות שלנו. שתי האמהות שלנו בשלניות מצויינות, אבל אמא של ג’ייסון נהגה בעבר להכין דברים קבועים פחות או יותר, ואצל אמא שלי אין קבוע יותר מהגיוון. אי אפשר לדעת למה לצפות כשמגיעים להתארח אצלה, כי תמיד יהיה משהו חדשני וניסיוני על השולחן. ואצל אמא של ג’ייסון- גם היום אני יכולה בעל פה לומר פחות או יותר מה יהיה בתפריט. אצל שתיהן טעים, שיהיה ברור.

ועם הזמן אני מבינה שאין נכון ולא נכון. אין טוב ופחות טוב. יש אנשים שונים עם העדפות שונות, והכל בסדר. ויש יתרונות לא מבוטלים בכלל בשמירת תפריט קבוע- כשיודעים למה לצפות יש בזה משהו מנחם, יש פחות כשלונות, פחות בזבוז זמן וכוח.

20190218_135517

אז אנחנו מוצאים את האיזון המתאים לנו פעם אחר פעם, משתנים עם נסיבות החיים, לעיתים מגוונים הרבה, לעיתים דבקים בתפריט קבוע, ורוב הזמן אפשר לומר שאצלנו יש משהו באמצע- פורמט קבוע של ארוחה, סוג של template, עם גיוונים קטנים משבוע לשבוע. ככה גם אני נהנית מהגיוון, אבל גם ג’ייסון נהנה מהקבוע.

אחד הדברים הקבועים הוא מרק בסעודת ליל שבת, ודרך נחמדה לגוון היא במקום מרק עוף אשכנזי מסורתי להכין מרק תימני. זה כנראה לא מרק תימני אורגינל- כי הוספתי קישוא לבצל ולתפוח אדמה הבסיסי, וכי אני משתמשת בגרון הודו במקום חלקי עוף אחרים. אבל בשונה מהמרק עוף אשכנזי יש כאן תיבול בחוויאג’ למרק (לא להתבלבל עם חוויאג’ לקפה!!) ורסק עגבניות, שנותנים יחד למרק טעם אחר לגמרי. איך? הנה:

מרק תימני לא מקורי
לפני שמתחילים לבדוק שיש במטבח...
  • 2 בצלים
  • 2 קישואים
  • 3 תפוחי אדמה גדולים או 10 קטנים
  • 1 ק"ג גרון הודו או חלקי עוף עם עצם
  • 1 קופסא קטנה של רסק עגבניות
  • 1 כפית מלח
  • 1 כף חוויאג' למרק
  • מים
  • אפשר: שום כוסברה
ועכשיו לעבודה...
  1. מקלפים את בצל וחוצים לחצי. שוטפים את הקישואים ותפוחי האדמה וחותכים לחתיכות גדולות. שמים את כל הירקות בסיר.
  2. מוסיפים את הרסק, התבלינים, ההודו או עוף ומים- בערך 8 כוסות- כלומר כדי כיסוי, ואז עוד כמות יפה.
  3. מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים שעה.
  4. למתקדמים: מוציאים את ההודו או העוף לצלחת, נותנים להתקרר, מפרקים מהעצמות ומחזירים לסיר.
שאר ירקות

• אם מוסיפים את השום והכוסברה מוסיפים אותם בהתחלת הבישול. • נחמד להגיש עם אורז לבן.

בא לכם מרק עוף אבל לא כזה? אולי תנסו מרק פו וינטאמי?

גספאג’ו אבטיח- המרענן הרשמי של הקיץ

גספאצ'ו

גספאצ’ו אבטיח? בטוח שלא התבלבלתי?

אפשר להניח שאתם מכירים את הגספאצ’ו הסטנדרטי נכון? כמו סלט ירקות מתובל היטב שהכניסו לבלנדר ואוכלים בצורת מרק, במקור מאנדלוסיה שבספרד. יש כמה גרסאות מסורתיות- מבוססת עגבניות, ומרק לבן מבוסס על שקדים וענבים. אבל לפנינו גירסא לא מסורתית בעליל. 

אני אוהבת מרק חם בכל עונה, ומבחינתי אין עונה לא טובה למרק. הסיבה היחידה שאין בבלוג הזה יותר מתכוני מרקים היא כי אני לא מצליחה לצלם אותם באופן נורמלי!! טיפים יתקבלו בברכה. 

בכל מקרה, מתוך התחשבות בבני הבית שמתלוננים על חום כאשר הטמפרטורה מטפסת מעל 26 מעלות, אני מסכימה להכין מרקים קרים בקיץ מדי פעם. והמרק הזה- ממש ממש טעים- לא צריך לשכנע אותי הרבה!

טעמנו אותו פעם אחת כשהתארחנו אצל אחרים בסעודת שבת, ומאז אימצנו את הרעיון. והרעיון? פשוט להפליא- כל המרכיבים הרגילים של גספאג’ו- מלפפון, עגבניה, בצל, פלפל, עשבי תיבול, ותוספת אחת שנותנת טוויסט רציני- אבטיח. טוחנים, מתבלים, מקררים (חובה!) ומתענגים. אפשר לגוון עם עשבי תיבול שונים, ובשבוע שעבר גם הכנסנו בזיליקום מהגינה. 

אפשר להגיש בקערה עם כף, ואפשר להגיש בכוסיות אספרסו קטנות וחמודות.

אני יכולה להעיד שכבר שבועיים הבטחתי להביא לשכנים שאריות, ולא קיימתי את ההבטחה פשוט כי לא נשאר שום דבר. אולי סוף סוף אכין להם ואביא להם מרק משלהם, בלי לסמוך על המזל שישאר משהו הפעם. 

גספאג'ו אבטיח
לפני שמתחילים לבדוק שיש במטבח...
  • 2 מלפפונים
  • 2 עגבניות
  • 1-2 פלפלים אדומים/צהובים/ירוקים או שילוב
  • 1 בצל סגול או לבן
  • עשבי תיבול אפשריים כדאי לפחות אחד: כמה גבעולים של פטרוזיליה, בזיליקום או נענע (לא כולם יחד)
  • 2 כוסות מיץ עגבניות- אפשר מקופסא של פריגת ועוד יותר טוב פסאטה איטלקית בבקבוק זכוכית
  • 1/4 אבטיח בלי גרעינים
  • 4 כפות שמן זית
  • 4 כפות חומץ תפוחים או חומץ בן יין לא חומץ רגיל או בלסמי
  • מלח- לפי הטעם לעיתים המיץ עגבניות מלוח ואין צורך
ועכשיו לעבודה...
  1. חותכים את כל הירקות ואת האבטיח לחתיכות גדולות.
  2. מכניסים לבלנדר את הירקות, עשבי התיבול, האבטיח, השמן, החומץ ומרסקים- אבל לא יותר מדי! רוצים לקבל מרקם גס ולא חלק לגמרי. טועמים ובודקים אם צריך להוסיף מלח, ואם המרקם נעים לכם. אם צריך מוסיפים מלח, ואם רוצים קצת יותר חלק, מפעילים את הבלנדר שוב לכמה שניות.
  3. מעבירים לכלי גדול ומקררים במקרר כמה שעות לפחות. אם רוצים להגיש מיידית- להוסיף כמה קוביות קרח ולתת להם לקרר את העסק.

אג מאפינס בטעם פיצה

egg muffins

השילוש הקדוש- גבינה, עגבניה ואורגנו. איכשהו, הטעם של פיצה מהלך קסם על ילדים (וגם, בואו נודה, על מבוגרים). אני לא בטוחה איך האיטלקים עלו על הקסם הזה, אבל אני כשלעצמי אוהבת להעתיק מהם, ולהשתמש בדיוק בטעמים האלה בכל מיני צורות. הנה דוגמה אחת: אג מאפינס בטעם פיצה.

אז מה זה אג מאפינס? זה למעשה חביתה משודרגת, מוגשת במנה אישית וחמודה. זה ביצים מקושקשות, תוספות ותבלינים, גבינה אם רוצים, שאופים בתנור בתבניות סיליקון אישיות.

איפה הבצק אתם שואלים? אין צורך. זה מחזיק יופי. ובאופן מפתיע זה יותר משביע בלי בצק ובלי קמח. איכשהו, השילוב של חלבון וירק זה השילוב המשביע ביותר.

זה יותר מהיר מפיצה, ללא גלוטן, וטעים לאללה. נסו ותראו.

אג מאפינס בטעם פיצה
לפני שמתחילים לבדוק שיש במטבח...
  • 6 ביצים
  • מעט גבינה צהובה מגוררת
  • 1 כפית אורגנו או בזיליקום או שניהם
  • 1/2 כפית מלח
  • 1 עגבניה חתוכה לקוביות
  • תוספות אפשריות: בצל זיתים, גמבה
ועכשיו לעבודה...
  1. קוצצים את את העגבניה ואת התוספות (אם ישנן) לקוביות קטנות.
  2. טורפים בקערה גדולה את כל הביצים.
  3. מוסיפים את התיבול, העגבניה, התוספות והגבינה, ומערבבים.
  4. מחלקים לתבנית שקעים או כוסיות סיליקון. אופים 10-15 דקות עד הזהבה בחום בינוני.
  5. נשמר מספר ימים במקרר (אחלה לארוחת בוקר שצריך לקחת לדרך).
שאר ירקות

ללא מוצרי חלב- אפשר להחליף גבינה צהובה בכף שמרי בירה, או לוותר בכלל