5 טקטיקות לחסוך על הוצאות אוכל

כשעושים סדר בתקציב הביתי, מגלים הרבה פעמים שההוצאות על אוכל גבוהות מאד, אבל מה שיותר מחשוב מכך- זאת קטיגוריה די גמישה. בניגוד למשכנתא או שכר דירה, שהיא הוצאה שדי מסובך להוריד אותה, יש המון דרכים להוריד את ההוצאות על אוכל ואם נבחר רק אחת או שתיים מתוכן, נוכל לראות הבדל בשורה התחתונה.

לאורך השנים היו שנים בהם הידקנו יותר את התקציב ובשנים אחרות התקציב היה יותר רחב, אבל חשוב להכיר את הכלים הללו כדי לדעת איך להשתמש בהם במקרה הצורך.

אז אם אתם מוצאים את עצמכם במצב בו אתם רוצים להוריד את ההוצאות על אוכל, הנה חמשת הטיפים שלי:

טקטיקה #1 מעקב ובקרה
חייבים לדעת מה נקודת ההתחלה, וחייבים למצוא דרך לעקוב אחר ההוצאות. זה לא חייב להיות לכל החיים, וזה לא חייב להיות בכל תחומי החיים, אבל כשבוחרים להתמקד בתחום אחד- אוכל למשל- ומגבילים את המעקב בזמן, למשל שלושה חודשים, אז זה פחות מפחיד.
ההצעה הנפוצה היא להשתמש רק במזומן לצורך ההוצאה הספציפית הזו, אבל אני מוצאת שדווקא שימוש בכרטיס אשראי מאפשר מעקב מדויק וקל. בסוף החודש מוציאים את התדפיס של כרטיס האשראי, מסמנים אילו הוצאות היו על אוכל- סופר, מכולת, אוכל בחוץ- מחשבים את המספרים ויש לנו את הבסיס. זה מה שהוצאנו בחודש הקודם על אוכל. עכשיו אפשר להתחיל לעבוד.
בחודש שלאחר מכן כדאי למצוא שיטת מעקב בזמן אמת. יש אפליקציות שעוזרות במעקב, אבל לנו עזרה קבוצת וואטסאפ זוגית ייעודית רק לנושא הזה. זה נקרא “הוצאות אוכל למשפחה” וכל פעם שאחד מבני הזוג שילם על אוכל הוא רשם את הסכום ואת הסוג הכללי (כי אנחנו אוהבים להבחין בין סופר, אוכל בחוץ במסגרת העבודה ואוכל בחוץ שלא קשור לעבודה).
עצם הפעולה הפשוטה הזו- מעקב בזמן אמת- יכולה לעזור להוריד את ההוצאות. זה קצת קסם, אבל פתאום כששמים לב להוצאות הללו לפעמים חושבים על הדברים אחרת ובוחרים בחירות אחרות, והתוצאה היא חיסכון.

טקטיקה #2- להתמקד בירקות ופירות עונתיים
דרך פשוטה להוריד את ההוצאות על אוכל היא לקנות רק פירות וירקות כשהם בשיא העונה. פעם היה אפשר להשיג את הירקות והפירות רק כשהם בעונה, אבל עם הזמן והטכנולוגיה שהשתכללה, העונות התארכו, וגם משנעים את הירקות והפירות ממרחקים. הדבר מתבטא במחיר. פירות וירקות בשיא העונה הם במחיר הנמוך ביותר שלהם. אם נקנה אותם רק כשהמחירים נמוכים, והם ימלאו את הסל שלנו, לא ישאר לנו מקום לירקות ופירות היקרים יותר.
לא בטוחים מה בעונה? אפשר לבדוק כאן.

טקטיקה #3 הכנת חיקויים של אוכל מסעדות בבית
אחת הסיבות המשמעותיות שאני משקיעה באוכל טעים במטבח הוא שתמיד, אבל תמיד, מתחשק לי לקנות אוכל מוכן בחוץ. אבל תמיד- אם אקנה אוכל בחוץ מדובר בהוצאה כספית משמעותית, ואני מנסה לחסוך. אז לפעמים אני בכל זאת כן קונה אוכל בחוץ- אבל אני מנסה לאזן.
במקום להתבאס, אני הרבה פעמים חושבת “איך אני יכולה להכין בבית משהו שהייתי קונה בחוץ, ברבע מהמחיר?” כי תמיד שמכינים בבית זה יוצא יותר זול. ואחד מהדברים שאני עושה כשאני מכינה ארוחה כזאת זה שאני מחשבת יחד עם הילדים כמה זה היה עולה לנו במסעדה, וכמה המרכיבים עולים לנו מהסופר (ולא שוכחת לחשב את זמן העבודה שלנו). בפעם האחרונה כשהכנו סושי ונודלס עשינו חישוב שארוחה במסעדה היתה עולה 400 ש”ח, ולנו המצרכים עלו 60 ש”ח. לא רע בכלל! עוד דוגמה היא מרק התירס בסגנון ג’פניקה.

טקטיקה #4 תכנון תפריט שבועי
לתכנון תפריט שבועי יש השפעה ישירה על שורת תקציב ההוצאות על אוכל. קודם כל, אם מתכננים את התפריט לפני עריכת הקניות, אפשר לדאוג לכך שכל המצרכים יהיו לנו זמינים בבית, וכשנרצה לבשל נוכל לצאת לדרך בלי לעשות השלמות.
בנוסף, אם תהיה לנו תכנית שתיכננו מראש, וגם כל המצרכים יהיו בבית, הבישול עצמו כבר יזרום יותר מעצמו- הוא יהיה פחות מתיש, והפיתוי להזמין אוכל מבחוץ ירד. הרי אם נוכל לתקתק ארוחה טעימה במהירות, בשביל מה להוציא סכום נכבד על הזמנה מבחוץ ואז צריכים גם לחכות שיגיע?

רוצים עזרה עם תכנון התפריט השבועי? כל מה שיש לי לומר בנושא אמרתי כבר כאן.

למתקדמים: תיכנון תפריט הפוך
זה כשמתחילים עם מה שיש במקרר, במקפיא, במזווה ועל השיש, ועם הרשימה הזו בונים את התפריט. נתחיל עם מה שיש ועם זה נעבוד. למה זה טוב? התוצאה בדרך כלל תהיה חסכונית יותר מבחינת הכיס והסביבה, ולפעמים זה גם מקל על מלאכת התכנון כי זה ממקד אותנו בכמה מוצרים ספציפיים.

טקטיקה #5 לקבוע יום קניות שבועי קבוע
מי לא נכנס לחנות “רק בשביל חלב” ויצא עם חצי עגלה? כולם!
אז איך זה עובד?
מחליטים: עושים קניות רק פעם בשבוע.
כדי לוודא שלא יהיו חוסרים- מתכננים מראש מה רוצים להכין (אם רוצים עזרה עם התכנון- כתבתי על זה כאן).
אם נגמר משהו- בודקים לפני שקופצים לקנות להשלים אם אולי אפשר להשתמש במשהו אחר. נגמרו תפוחי האדמה אבל יש קישואים או קולרבי, אולי הם יוכלו להחליף את תפוחי האדמה במתכון? נגמר הגזר אבל יש עוד בטטה- נחליף. וכך הלאה.
תוצאה מצויינת נוספת מקביעת יום קניות שבועי: ביום לפני יום הקניות דואגים לבדוק בזריזות איזה ירקות עייפים יש ובמה כדאי להשתמש לפני שייזרק. אפשר להכין מתכון שהוא “הכל חוץ מכיור המטבח”- מרק ירקות, אורז מוקפץ עם שאריות, מנצלים הכל עד הפירור האחרון.
קביעת יום קניות שבועי עוזרת מסדר את הראש, מקלה על התיפעול, מפחיתה בזבוז, וכמובן שזה גם מקטין בפועל את ההוצאות על אוכל.

בונוס: טקטיקה #6 למי שעושה קניות אונליין
בשופרסל אונליין יש אפשרות בתוך כל קטגוריה לסדר את המוצרים לפי המחיר מהנמוך לגבוה. זה מאפשר לנו קודם למלא את הסל מהמוצרים הנמוכים, וגם מאפשר בקלות להשוות מחירים בלי הקטע המבלבל הזה של אריזות בגדלים שונים- כדי בדרך כלל המחיר מצויין ליחידות שווה (למשל מחיר ל-100 גרם). זה לא שחייבים לקנות רק את מה שזול, אבל זה מאפשר לנו לעשות את החישובים שלנו- האם ההבדל בין הזול ליקר מצדיק את המחיר. זאת בחירה של טעם ושל העדפות. יש מוצרים בהם אני לא רואה כל הבדל באיכות בין חברות שונות, ולכן אעדיף את הזול. ויש מוצרים בהם להבדל בין החברות יש משמעות קריטית, ואם אקנה משהו זול שהילדים לא יכלו- זרקתי כסף לפח ויצא שכרי בהפסדי (אצלנו: קורנפלקס, רק של תלמה בבקשה). אבל הפטנט הזה עוזר לנו להעלות את המודעות (ראו טקטיקה #1) ולבחור בחירות שיתאימו לנו.

אז מה אתם אומרים? איזה מהטקטיקות תרצו לאמץ? והאם יש לכם טיפים משלכם להציע כדי להוריד הוצאות על אוכל?

סלט כרוב בטעם סושי

sushi salad

מוזר שבבלוג שעוסק בירקות אין הרבה מתכוני סלט, נכון? אולי זה בגלל שאני פחות אדם של סלט- ג’ייסון יכול לאכול סלט 3 ארוחות כל יום, ואני- אני אוהבת ירקות- אבל מעדיפה צורות הכנה אחרות. מעדיפה אותם חמים, מבושלים, צלויים, במרק, בתבשיל. באלף ואחת דרכים. אם יש סלט ומשהו אחר- אני אבחר משהו אחר- תמיד.
nori
אצות הנורי לפני שהן מעורבבות בסלט

אבל מידי פעם מבליח לחיים שלי סלט שאני ממש אוהבת. סלט שאני בוחרת לאכול בכיף ומכל הלב. ובשבועות האחרונים הבליח לחיי סלט שכזה. אמא שלי הכינה גירסה שלו אצלנו בבית לפני כמה שבועות, ומאז כבר הכנתי אותו כמה פעמים, כל פעם קצת אחרת. לכאורה מדובר בסלט כרוב, אבל בעצם, מבחינת מהות העניין, מדובר בסושי בתחפושת סלט. כי איכשהו, כל הטעמים מתחברים ממש יפה לטעם של סושי. כמה מרכיבים פשוטים- ואתם מסודרים. אם אלו מרכיבים שאין לכם בבית אפשר לקנות במקומות רבים- ברוב הסופרים יש מדף של אוכל אסייאתי (הרבה פעמים ליד הפסטה, כנראה כי דרך המשי עוברת מהנודלס ועד לפסטה), ובחנויות טבע ובריאות תמיד יש.

סלט כרוב בטעם סושי
לפני שמתחילים לבדוק שיש במטבח...
  • 1 כרוב
  • 2 כפות ג'ינג'ר כבוש
  • 3 אצות נורי או 2 חופנים אצת ווקאמה
  • 4 כפות רוטב טריאקי
  • כמה כפות שמן שומשום
  • צנונית פרוסה
  • בצל ירוק פרוס
  • שומשום לבן או שחור לעיטור
ועכשיו לעבודה...
  1. את הכרוב חותכים לרבעים. מוציאים את הליבה, פורסים דק ושמים בקערה גדולה.
  2. את האצות קורעים בידיים לפיסות קטנות ומוסיפים- אני בדרך כלל עורמת ערימה, קורעת לחצי, ואז לרבעים, ואז לפיסות קטנות. אפשר גם לחתוך במספריים אם רוצים רצועות יותר מדויקות. אם משתמשים באצת ווקאמה אין צורך לחתוך, פשוט מוסיפים שני חופנים לקערת הסלט.
  3. את הג'ינג'ר קוצצים דק ומוסיפים לקערה.
  4. מוסיפים את שאר הירקות האופציונליים (כל ירק קראנצ'י יתאים), מזלפים את רוטב הטריאקי ואת שמן השומשום, מערבבים. הנורי "נובל" מהרטיבות וזה בסדר גמור, ככה כיף לאכול אותו.
  5. מפזרים מעל שומשום.

מרק תימני- ארוחה בסיר אחד

chicken veg soup

גם אצלנו, כמו כל זוג, יש פערים שצריך למצוא דרך לגשר עליהם. אבל במקום לדבר על פערים משעממים כמו פוליטיקה או השקפת עולם דתית (ויש פערים משמעותיים!), אני רוצה לדבר על אחד מהפערים שהכי הציקו לי בתחילת הקשר. כשהכרתי את ג’ייסון הוא תמיד היה מזמין את אותו דבר במסעדה, ולכל מסעדה היה את הדבר האחד שהוא היה מזמין, כי מבחינתו מרגע שהוא מצא את הדבר שהוא הכי אוהב בתפריט אין מה לבזבז את הזמן על דברים אחרים. ובאופן כללי בחיים, להכין כל שבת אותו אוכל- לגמרי הגיוני.

אצלי- הפוך.

כל הקטע ללכת למסעדה זה לטעום דברים חדשים, ואם אפשר ששנינו נזמין דברים חדשים ונחצה וכך נוכל לטעום כל אחד מאיתנו שתי מנות- אז עוד יותר טוב. להזמין משהו שכבר הזמנתי בעבר? בזבוז.

20190218_133538

ואוכל לשבת- לא הבנתי איך אפשר לחזור שבת אחרי שבת על אותו התפריט הקבוע והמוכר. ועוד יותר גרוע- אותו אוכל בליל שבת ובשבת בבוקר- שוד ושבר. מבחינתי הגיוון הוא טעם החיים, וכיף תמיד לנסות דברים חדשים, לנסות מתכונים חדשים.

כמו הרבה דברים בחיים, גם את השוני הזה אפשר לייחס לאמהות שלנו. שתי האמהות שלנו בשלניות מצויינות, אבל אמא של ג’ייסון נהגה בעבר להכין דברים קבועים פחות או יותר, ואצל אמא שלי אין קבוע יותר מהגיוון. אי אפשר לדעת למה לצפות כשמגיעים להתארח אצלה, כי תמיד יהיה משהו חדשני וניסיוני על השולחן. ואצל אמא של ג’ייסון- גם היום אני יכולה בעל פה לומר פחות או יותר מה יהיה בתפריט. אצל שתיהן טעים, שיהיה ברור.

ועם הזמן אני מבינה שאין נכון ולא נכון. אין טוב ופחות טוב. יש אנשים שונים עם העדפות שונות, והכל בסדר. ויש יתרונות לא מבוטלים בכלל בשמירת תפריט קבוע- כשיודעים למה לצפות יש בזה משהו מנחם, יש פחות כשלונות, פחות בזבוז זמן וכוח.

20190218_135517

אז אנחנו מוצאים את האיזון המתאים לנו פעם אחר פעם, משתנים עם נסיבות החיים, לעיתים מגוונים הרבה, לעיתים דבקים בתפריט קבוע, ורוב הזמן אפשר לומר שאצלנו יש משהו באמצע- פורמט קבוע של ארוחה, סוג של template, עם גיוונים קטנים משבוע לשבוע. ככה גם אני נהנית מהגיוון, אבל גם ג’ייסון נהנה מהקבוע.

אחד הדברים הקבועים הוא מרק בסעודת ליל שבת, ודרך נחמדה לגוון היא במקום מרק עוף אשכנזי מסורתי להכין מרק תימני. זה כנראה לא מרק תימני אורגינל- כי הוספתי קישוא לבצל ולתפוח אדמה הבסיסי, וכי אני משתמשת בגרון הודו במקום חלקי עוף אחרים. אבל בשונה מהמרק עוף אשכנזי יש כאן תיבול בחוויאג’ למרק (לא להתבלבל עם חוויאג’ לקפה!!) ורסק עגבניות, שנותנים יחד למרק טעם אחר לגמרי. איך? הנה:

מרק תימני לא מקורי
לפני שמתחילים לבדוק שיש במטבח...
  • 2 בצלים
  • 2 קישואים
  • 3 תפוחי אדמה גדולים או 10 קטנים
  • 1 ק"ג גרון הודו או חלקי עוף עם עצם
  • 1 קופסא קטנה של רסק עגבניות
  • 1 כפית מלח
  • 1 כף חוויאג' למרק
  • מים
  • אפשר: שום כוסברה
ועכשיו לעבודה...
  1. מקלפים את בצל וחוצים לחצי. שוטפים את הקישואים ותפוחי האדמה וחותכים לחתיכות גדולות. שמים את כל הירקות בסיר.
  2. מוסיפים את הרסק, התבלינים, ההודו או עוף ומים- בערך 8 כוסות- כלומר כדי כיסוי, ואז עוד כמות יפה.
  3. מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים שעה.
  4. למתקדמים: מוציאים את ההודו או העוף לצלחת, נותנים להתקרר, מפרקים מהעצמות ומחזירים לסיר.
שאר ירקות

• אם מוסיפים את השום והכוסברה מוסיפים אותם בהתחלת הבישול. • נחמד להגיש עם אורז לבן.

בא לכם מרק עוף אבל לא כזה? אולי תנסו מרק פו וינטאמי?