השעה שש בערב. תכף צריך לאכול ארוחת ערב, ואין לי מושג מה נאכל. אחד מהילדים שואל “מה יש לארוחת ערב?” ואני מתחילה לצעוק “אין לי מושג!” אני עצבנית, רעבה, עייפה והלוואי ומישה אחר היה מכין ארוחת ערב. אין לי רעיון מה להכין, ואין לי כוח להקדיש לכך טיפת מחשבה. התוצאה: שוב נאכל פסטה. זה מהיר, זה משביע, זה זול. אם זה קורה פעם בכמה זמן, לא נורא. אבל אם זאת המציאות יום אחר יום, זאת מתחילה להיות בעיה. או שמוציאים הרבה כסף על פיצה או טייק אווי, או מתפשרים על הבריאות ומכינים פיצה מקפיצה או שניצל תירס, או מכינים את אותן 3-4 ארוחות שוב ושוב, וכבר נמאס.
מידי פעם מגייסים את הכוחות, מחליטים להכין משהו מרגש וטעים במיוחד. קונים את המצרכים המיוחדים, וניגשים במרץ למלאכת הבישול. אבל כמעט תמיד זה לוקח יותר זמן מהמצופה, ועד שמגיעה שעת הארוחה הנשמה יוצאת. לא תמיד האוכל יוצא טעים, ובכל מקרה הילדים כבר מורעבים ועצבניים. אחרי שהשקענו כל כך הרבה זמן (ולפעמים גם כסף) בארוחה המושקעת הציפיות בשמיים, ולא תמיד הציפייה תתמש. ואז האכזבה, הו האכזבה. אז חוזרים לפסטה.
למה זה קורה?
למה זה כל כך מסובך? זאת אחת השאלות שאני עונה עליה כבר שנים רבות, כשחברים וחברות שואלים אותי, ונדמה לי שהתשובה לכך היא שאנחנו מתבלבלים. אנחנו חושבים שהבעיה היא הבישול, ולכן אנחנו מנסים לפתור את בעיית הבישול. אנחנו חושבים שאין לנו רעיונות מה להכין, ולכן מחפשים רעיונות חדשים מה להכין. אבל האמת היא שזה בכלל לא הבישול, וגם לא הרעיונות. דמיינו לעצמכם מצב בו הייתם חוזרים הביתה אחרי יום ארוך בעבודה, הילדים שובבים אך רעבים, והבלגן חוגג. והייתם מקבלים לפתח ביתכם בשעה 17:30 קופסא עם מצרכים טריים, עונתיים, שטופים ונקיים, חתוכים ומדודים ומתאימים למתכון שהוא מתאים בדיוק לטעמכם. זמן ההכנה מהתחלה ועד הסוף הוא 30 דקות, ומצורפת כרטיסיה קטנה עם המתכון ותמונה מגרה. אתם רק צריכים להרכיב ולשים בתנור או לטגן או לבשל זמן קצר. איך זה נשמע לכם? נשמע נחמד? ואם הייתם מקבלים קופסא כזו 3 פעמים בשבוע, איך אתם חושבים שזה היה משפיע על הארוחות הביתיות שלכם?
בארה”ב יש שירותים בדיוק כאלה, והם זוכים לפופולריות עצומה. אנשים בוחרים את הארוחות שלהם כל שבוע ומקבלים משלוח טרי של אוכל קצוץ ומדוד עם מתכונים פשוטים ומגוונים. ויש לזה תג מחיר נכבד. ארוחה כזו זולה בהרבה ממסעדה אומנם, אבל היא עולה הרבה הרבה יותר מעלות סך המרכיבים. ועל מה בעצם משלמים? על מישהו אחר שיחשוב ויבחר מתכון, מישהו שיעשה את הקניות, ומישהו שישטוף את הירקות ויקצוץ.
אולי זה נשמע לכם חלומי, ואולי יום אחד גם יהיה שירות כזה בישראל, אני לא ידעת, אבל בנתיים, אנחנו יכולים לעשות שירות כזה לעצמנו! זאת לא חוכמה אם זה יקח לנו מלא זמן והמון מאמץ, אבל אם נמצא דרך לעשות את זה עבור המשפחה שלנו ב-10 דקות לשבוע, אולי זה יכול להיות שווה את המאמץ.
הפתרון: 10 דקות בשבוע לתכנון תפריט שבועי
מה שאני מציעה הוא להקדיש 10 דקות בשבוע לתכנון הארוחות במשך השבוע. נשמע פשוט? אכן זה פשוט. אבל הרגל של תכנון תפריט הוא בעל עוצמה רבה, ויכול להשפיע באופן קריטי על הארוחות המשפחתיות- גם לשפר את האוכל עצמו מבחינת הבריאות, הטעם והגיוון- וגם להקטין את משך הזמן בו עומדים במטבח, כי לכולנו יש דברים יותר חשובים לעשות מאד לעמוד במטבח בסוף יום ארוך בעבודה.
הזמן הנכון לתכנון: לפני עריכת הקניות. אם אתם עושים קניות ביום חמישי כל שבוע, אז יום רביעי בלילה או בחמישי בבוקר זה הזמן המושלם לתכנן את השבוע הקרוב. רוב המשפחות נכנסות לסופ”ש עם תיכנון כלשהו לארוחות הסופ”ש, ואני מציעה לשכלל את זה עוד טיפה ולתכנן באותה הזדמנות גם כמה ארוחות לשבוע שלאחר מכן.
אפשר לקחת פתק ועט, אפשר לתכנן באפליקציה ואפשר להוריד בחינם את טבלת תכנון הארוחות שלי, כחלק מקבצי תכנון המטבח להורדה. רושמים 4-5 ארוחות שרוצים להכין בשבוע הקרוב, ואז עוברים על המרכיבים ומשלימים את רשימת הקניות שלנו לפי המתכונים, כך שבשבוע הבא כאשר תגיע שעת הארוחה כבר תהיה לנו תכנית, וכבר יהיו המוצרים זמינים.
איך להפוך את תכנון התפריט לקל יותר?
כשאני מציעה לאנשים לתכנן תפריט, הם אומרים “אבל זה ממש קשה!” וגם “איך אני אדע מה יתחשק לי לאכול בשבוע הבא” וגם “מאיפה יהיו לי רעיונות”. ואני מסכימה שאם מתחילים מטבלה ריקה לגמרי, וכל יום אפשר לאכול את כל המאכלים בעולם, אז המאמץ לצמצם את האפשריות ולהחליט מה נכין בכל יום הוא גדול. אבל אנחנו יכולים להקל על עצמנו! התפריט הכי פשוט יהיה כזה שבו נחבר את חמשת המאכלים שאנחנו הכי אוהבים להכין, ונחליט על ימים קבועים. למשל ביום ראשון פיצה, ביום שני שווארמה, ביום שלישי מרק עדשים וכו’ וכו’. בהרבה בתים כך אכן מבשלים, ויש תבשילים קבועים לימות השבוע. אם זה עובד אצלכם, אין בכך שום דבר רע. אבל אם תרצו קצת יותר גיוון מכך, אני רוצה להציע לכם לאמץ את שיטת הקטיגוריות.
איך עובדת שיטת הקטיגוריות? בוחרים 3-5 קטיגוריות ומשבצים את ימות השבוע לפי הקטיגוריות. ישנם סוגי קטיגוריות שונים:
• לפי מרכיב מרכזי (פסטה, קטניות, עוף, ביצים)
• לפי סוג מאכל (מרק, סנדוויץ’, תבשיל קדירה)
• לפי מטבח מקומי (איטלקי, תאילנדי, הודי)
• לפי בני המשפחה השונים- כל אחד בוחר ארוחה ליום אחר
לא חייבים לבחור את כל הקטיגוריות מאותו סוג. אפשר לגוון לפי הכיף. שבוע לדוגמה יכול להראות כך:
יום ראשון- שאריות משבת
יום שני- שני צמחוני
יום שלישי- קציצות
יום רביעי- אוכל איטלקי
יום חמישי- מרק
עכשיו, כשאנחנו ניגשים לתכנן את התפריט שלנו, כבר יש לנו נקודת מוצא לכל יום, אנחנו יודעים איזה סוג של מתכון אנחנו מחפשים ויהיה לנו הרבה יותר קל להתמקד ולמצוא מתכונים שיתאימו לנו.
עושים לעצמנו חיים קלים
אם אנחנו רוצים להקל על עצמנו עוד יותר, נבנה לעצמנו בנק רעיונות. בנק הרעיונות יכול להיות דף במחברת, קובץ וורד או טבלת אקסל, או אולי רשימה באפליקציה. נצטרך להשקיע שעה פעם בעונה בממוצע. למשל- בתחילת האביב נעשה סיעור מוחות כדי למלא את בנק הרעיונות למתכונים שישמשו אותנו במשך החודשים הקרובים. נכין טבלה כאשר כל עמודה מוקדשת לקטיגוריה אחת, ונחפש מתכונים שיוכלו להתאים לקטיגוריות השונות. כמובן שהקטיגוריות לא מגבילות אותנו, ונוכל להוסיף עוד קטיגוריה של “שונות”.
ואיך נמלא את בנק הרעיונות בלי ללכת לאיבוד ברחבי הרשת? המפתח לכך הוא הפוקוס. פוקוס אחד הוא הקטיגוריות, עליהם כבר החלטנות הפוקוס השני הוא בחירת מספר מקורות השראה מוגבלים, בין 5 ל-7 מקורות השראה. כשאני אומרת מקורות השראה הכוונה שלי לבלוגים, אתרים או ספרי בישול אוהבים. הרעיון הוא להתמקד במקורות השראה שאתם סומכים על המתכונים שלהם, יודעים שהם לטעמכם ולפי צורת האכילה שלכם, ויש שם מתכונים שיעשו לכם חשק לבשל ולאכול. כמה ממקורות ההשראה האהובים עלי ביותר בחודשים האחרונים הם הבלוגים של לייזה פאנלים, עז תלם, קרוטית, אז מה את עושה כל היום וגם עמוד האינסטגרם של עמיחי באר. ספרי בישול שאני חוזרת אליהם שוב ושוב הם המטבח הבריא של על השולחן (גם האתר שלהם לא רע בכלל), וספרי Moosewood באנגלית. הרעיון הוא לא ללכת לאיבוד בשפע הקיים, אלא להתמקד בכמה מקורות השראה שמדוייקים לכם- לטעם ולצרכים שלכם.
ואז אתם ניגשים למלאכה. יש לכם את הטבלה או את המחברת והעט. יש לכם שעון שמגביל אתכם לזמן שתרצו (חצי שעה או שעה לכל היותר). ואתם עוברים אחד אחד על מקורות ההשראה שלכם- אם יש להם אינדקס מתכונים הכי טוב, או לפי פונקציית החיפוש, ומחפשים מתכונים שיכולים להתאים למשפחה שלכם. שימו לב, אתם לא מחפשים מה להכין בזה הרגע, ולכן לא חשוב אם יש לכם את כל המרכיבים כרגע במטבח. אתם מחפשים מתכונים קלים, לא מסובכים מידי, בלי מיליון מרכיבים, שיתאימו לקטיגוריות שקבעתם ולטעם שלכם. המטרה- שיהיו לכם 3-4 אפשרויות בכל קטיגוריה.
לאחר שתסיימו את התרגיל הזה, יהיה לכם בנק רעיונות לתפארת! כשתיגשו לתכנן את התפריט של השבוע הקרוב (רגע לפני הקניות השבועיות), תוכלו לגשת לבנק הרעיונות ולחשוב בכל קטיגוריה “איזה מתוך כל המתכונים שרשומים כאן הכי מתחשק לי להכין בשבוע הבא?” ואז במקום להמציא את הגלגל מחדש, יש לכם שפע אפשרויות מגוונות וטעימות שכבר בחרתם לעצמכם מראש. יתכן שתכנון התפריט ירד מ-10 דקות ל-5 דקות ואפילו פחות, ראו הוזהרתם!
נשאר רק לבשל
אני יודעת, אני יודעת שזה לא רק. ואני יודעת שצריך גם לנקות. אבל אם תחזרו לתיאור שלי מתחילת הפוסט, תראו שהמציאות אצלכם יכולה להיות די דומה. יש לכם תכנית לשבוע מראש, יש לכם רשימת מתכונים טעימים, עונתיים, מתאימים לצרכים שלכם, לא מסובכים מידי ולא ארוכים. הבית שלכם יהיו מצוייד היטב. ועכשיו, אם מישהו ישאל “מה אוכלים היום?” תהיה לכם תשובה מעולה, ואולי אפילו תוכלו להפנות אותו (או הוא עבר קורא) לרשימה שתלויה על המקרר ושם רשום התפריט השבועי.
התפריט השבועי המושלם למשפחה שלכם- לצרכים, לטעמים, לרצונות. תפריט שיעשה לכם חשק לבשל, חשק לאכול, וחשק לארוחות משפחתיות משמחות.
אבל התיכנון פוגע בספונטניות!
כשאני מציעה לתכנן יש אנשים שזה מביא להם הרבה רוגע ושקט, ויש אחרים שממש מתנגדים. הם אומרים “אין לי מושג מה יבוא לי”, “אני מעדיפה לאלתר”, “אני לא אוהבת להרגיש מוגבלת”. גם אני הרגשתי כך, והיו שנים רבות בהם הייתי מתכננת תפריטים (כי הבנתי את היתרונות) אבל סרבתי לבצע אותן בעקביות. ועם זאת, גם אם לא מבצעים את כל התפריט כהלכתו, אני חושבת שהיתרונות עולים בהרבה על החסרונות.
למעשה, דווקא חוסר התיכנון פוגע בספונטניות, כי אז אין בבית פרודוקטים בסיסיים לבישול. אם עשינו קניות על סמך תפריט שהכנו, ואנחנו משנים את דעתנו, תמיד אפשר להכין משהו אחר מהדברים שקנינו. חשבנו שנכין עוף עם תפוחי אדמה בתנור, אבל מחשק לנו מרק? אפשר להכין מרק תימני עם פחות או יותר אותם מרכיבים. אבל אם לא קנינו עוף ותפוחי אדמה, אז מצבנו יהיה פחות טוב.
ועוד משהו- זה לא סיפור של הכל או לא כלום. לא חייבים לתכנן את כל השבוע. אפשר לתכנן רק 2-3 ארוחות. אפשר לתכנן מה נכין, אבל לא לשבץ אותן בלו”ז, וכל יום להחליט מה מתוך הרשימה מתחשק. אפשר גם להחליט רק באופן כללי ביותר על המוצרים אותם נקנה (קילו עוף, חבילת טופו, קישואים, גזר) ואז לתכנן את התפריט על פי מה שקנינו- אני קוראת לזה תיכנון תפריט הפוך. גם אם אתם לא אוהבים את הרעיון של תכנון תפריט שבועי אני מציעה לתת לזה הזדמנות, ולראות אם אולי גם אצלכם, היתרונות עולים על החסרונות.
יתרונות תכנון התפריט השבועי
למקרה שלא שכנעתי אתכם לנסות לתכנן תפריט שבועי, אפרט את מה שנראה לי מובן מאליו, אבל אולי לא כל כך מובן. אנשים שונים מכניסים הרגלי תכנון למטבח בשביל מטרות שונות:
עבור משפחה אחת המטרה תהיה חסכון בזמן ומאמץ במטבח.
עבור משפחה אחרת היעד המרכזי יהיה חיסכון כלכלי, הפחתת ההסתמכות על טייק אווי אוכל מבחוץ.
אצל משפחה שלישית המטרה תהיה בריאותית- לאכול פחות אוכל מעובד, או אולי לעבור לתזונה ללא גלוטן או טבעונית.
משפחה רביעית תהיה מעוניינת בעיקר להפחית את המריבות מול הילדים בשולחן האוכל.
משפחה חמישית שמה דגש על סביבתיות וצמצום בזבוז המזון, ורוצה לוודא שהם לא קונים יותר ממה שהם צריכים, שלא נשארות שאריות שבסוף מגיעות לפח, ובאופן כללי הרגלי האכילה שלהם מובילים לפחות בזבוז.
כל משפחה היא ייחודית, עם אג’נדה משלה, עם סדרי עדיפויות שונים. אבל זה היופי- הרגלי תכנון התפריט השבועי יכולים לעזור לכם לקדם כמעט כל אג’נדה שתרצו, ויכול להפוך את הדרך להשגת יעדים אלו ליותר קלה ומהירה.
שווה השקעה של 10 דקות, לא?
ואם אתם רוצים שמישהו אחר יתכנן עבורכם את התפריט השבועי? גם לכך יש פתרון! בשביל זה הקמתי את מועדון ארוחת ערב, מועדון בו מקבלים כל שבוע תפריט שבועי חדש ובו הצעות למתכונים חדשים, מגוונים וטעימים. הם נקודת פתיחה מעולה לתכנון התפריט השבועי שלכם.
איזה פוסט מעולה! תודה רבה