ואז מגיעה תקופת החגים, וכל ההצפה הרגשית עולה דרגה, ואצלנו חייבים להכניס לעניין חשבון נפש, מה עשינו, מה עוד נעשה, מה כבר לא נספיק לעשות. ואחרי כל התהליך- “ושמחת בחגך”, מצווה של ממש לשמוח.
לא פשוט העניין הזה.
ואין לי ספק בכלל שאוכל הוא אחד הביטויים המוחשיים לגעגועים אל דברים שאין לנו כרגע בחיים- אנשים רחוקים, מקומות רחוקים, תקופות חיים אחרות. אנחנו מכינים, ואנחנו מריחים, ואז טועמים, וזה לוקח אותנו על כנפי הרוח לאותם מקומות או זמנים. או הופך אותנו כבמטה קסם לאנשים שהיינו אז. כי הדברים החיצוניים שמשתנים, נכון, זה חלק מהעניין, אבל השינויים שעוברים עלינו, הם כנראה הדבר עצמו.
אז יאללה, בואו תצטרפו אלי לסתיו אמריקאי. אין כמו הדלועים כדי לסמן את הסתיו- הצבע הכתוב שצובע את העצים, חג ההאלווין שמתקרב, שגם אם לא נוטלים בו חלק אי אפשר לפספס בכל פינה, ותבליני חורף חמים- קינמון, ג’ינג’ר, ציפורן, אגוז מוסקט. האמת היא שבארצות הברית מגזימים עם זה לגמרי, ואילו דווקא בארץ אפשר לבחור טעימה קטנה מכתום הכתום הטעים הזה.
אני לא אשקר- להכין את זה בישראל דורש קצת התעסקות. אבל לדעתי הסובייקטיבית לחלוטין, ההתעסקות משתלמת. חוץ מזה בזמן שעובדים- אפשר להתפלסף על החיים…
אני לא מתגעגעת להרבה מוצרים מתועשים מארה”ב, אבל אחד שאני דווקא כן מתגעגעת הוא קופסאות השימורים של מחית דלעת- זו דלעת נטו, מבושלת ובצורת מחית חלקה. בארץ, אני מעדיפה להשתמש דווקא בדלורית. הדלעת הארץ ישראלית היא עם יותר מידי מים וסיבים, ולא מתוקה מספיק. הדלורית היא בול- מוצקה מאד, מתוקה במידה, מתאימה לגמרי.
מתחילים בזה ששוטפים את הדלורית, חוצים אותה לאורך, מוציאים את הגרעינים (עם כף גלידה כמובן, השימוש הבריא ביותר לכלי הזה במטבח), ומניחים על תבנית אפיה כאשר החתך הוא כלפי מטה. אופים בחום גבוה (220) 40-50 דקות עד שהדלורית רכה. מקררים, מוציאים בכף גדולה את ה”תוך” למעבד מזון או בלנדר, וטוחנים. אפשר להוסיף מעט מים כדי לקבל מרקם אחיד יותר. אם אין- אפשר למעוך במועך פירה- ואז המרקם יהיה פחות אחיד, אבל גם טעים.
מודדים את הכמות הנדרשת למתכון, ואת השאר מקפיאים- או בכמות מדודה לפעם הבאה שתרצו להכין א המתכון הזה, או בתבנית קוביות קרח גדולות.
מחית הדלורית מוכנה? יאללה, נתחיל להכין את המאפינס.
- 1 +1/3 מחית דלורית
- 2 ביצים
- 1/3 כוס שמן קנולה
- 1 +1/4 כוס סוכר + 2 כפות סוכר
- 1 כפית אבקת אפיה
- 1/2 כפית סודה לשתיה
- 1/2 כפית מלח
- 1 כפית "המתוקה של איילת" או קינמון+ 1 כפית נוספת
- 11/2 כוסות קמח.
-
מחממים תנור לחום בינוני. שמים בקערה גדולה את מחית הדלורית, הביצים, השמן והסוכר.
-
מערבבים יחד את כל המרכיבים הרטובים (כולל סוכר). לאחר מכן מוסיפים אבקת אפיה, סודה לשתיה, מלח ואת הקינמון או את התערובת המתוקה של איילת.
-
מערבבים, מוסיפים את הקמח ומערבבים שוב עד שהתערובת אחידה.
-
מעבירים לתבניות שקעים או כוסיות סיליקון.
-
בקערה נקיה מערבבים 2 כפות סוכר + כף קינמון או "המתוקה של איילת", ומפזרים מעל המאפינס לפני האפיה.
-
אופים 20-25 דקות עד שהם נראים מוכנים ויבשים.
המקור: https://smittenkitchen.com/…/…/promise-keeper-pumpkin-eater/
המתוקה של איילת: https://www.paleotavlinim.co.il/shop/the-sweet-mix
