קטגוריה: מרקים

גם אצלנו, כמו כל זוג, יש פערים שצריך למצוא דרך לגשר עליהם. אבל במקום לדבר על פערים משעממים כמו פוליטיקה או השקפת עולם דתית (ויש פערים משמעותיים!), אני רוצה לדבר על אחד מהפערים שהכי הציקו לי בתחילת הקשר. כשהכרתי את ג’ייסון הוא תמיד היה מזמין את אותו דבר במסעדה, ולכל מסעדה היה את הדבר האחד שהוא היה מזמין, כי מבחינתו מרגע שהוא מצא את הדבר שהוא הכי אוהב בתפריט אין מה לבזבז את הזמן על דברים אחרים. ובאופן כללי בחיים, להכין כל שבת אותו אוכל- לגמרי הגיוני.

אצלי- הפוך.

כל הקטע ללכת למסעדה זה לטעום דברים חדשים, ואם אפשר ששנינו נזמין דברים חדשים ונחצה וכך נוכל לטעום כל אחד מאיתנו שתי מנות- אז עוד יותר טוב. להזמין משהו שכבר הזמנתי בעבר? בזבוז.

ואוכל לשבת- לא הבנתי איך אפשר לחזור שבת אחרי שבת על אותו התפריט הקבוע והמוכר. ועוד יותר גרוע- אותו אוכל בליל שבת ובשבת בבוקר- שוד ושבר. מבחינתי הגיוון הוא טעם החיים, וכיף תמיד לנסות דברים חדשים, לנסות מתכונים חדשים.

כמו הרבה דברים בחיים, גם את השוני הזה אפשר לייחס לאמהות שלנו. שתי האמהות שלנו בשלניות מצויינות, אבל אמא של ג’ייסון נהגה בעבר להכין דברים קבועים פחות או יותר, ואצל אמא שלי אין קבוע יותר מהגיוון. אי אפשר לדעת למה לצפות כשמגיעים להתארח אצלה, כי תמיד יהיה משהו חדשני וניסיוני על השולחן. ואצל אמא של ג’ייסון- גם היום אני יכולה בעל פה לומר פחות או יותר מה יהיה בתפריט. אצל שתיהן טעים, שיהיה ברור.

ועם הזמן אני מבינה שאין נכון ולא נכון. אין טוב ופחות טוב. יש אנשים שונים עם העדפות שונות, והכל בסדר. ויש יתרונות לא מבוטלים בכלל בשמירת תפריט קבוע- כשיודעים למה לצפות יש בזה משהו מנחם, יש פחות כשלונות, פחות בזבוז זמן וכוח.

אז אנחנו מוצאים את האיזון המתאים לנו פעם אחר פעם, משתנים עם נסיבות החיים, לעיתים מגוונים הרבה, לעיתים דבקים בתפריט קבוע, ורוב הזמן אפשר לומר שאצלנו יש משהו באמצע- פורמט קבוע של ארוחה, סוג של template, עם גיוונים קטנים משבוע לשבוע. ככה גם אני נהנית מהגיוון, אבל גם ג’ייסון נהנה מהקבוע.

אחד הדברים הקבועים הוא מרק בסעודת ליל שבת, ודרך נחמדה לגוון היא במקום מרק עוף אשכנזי מסורתי להכין מרק תימני. זה כנראה לא מרק תימני אורגינל- כי הוספתי קישוא לבצל ולתפוח אדמה הבסיסי, וכי אני משתמשת בגרון הודו במקום חלקי עוף אחרים. אבל בשונה מהמרק עוף אשכנזי יש כאן תיבול בחוויאג’ למרק (לא להתבלבל עם חוויאג’ לקפה!!) ורסק עגבניות, שנותנים יחד למרק טעם אחר לגמרי. איך? הנה:

בא לכם מרק עוף אבל לא כזה? אולי תנסו מרק פו וינטאמי?