רטטוי צלוי- איך שינוי קטן בהכנה גורם לשינוי ענק בטעם

roasted ratatouille

אחד מהתבשילים הקבועים שאמא שלי הכינה לאורך כל שנות ילדותי היה רטטוי- תבשיל ירקות שמקורו בפרובאנס, שכולל בדרך כלל קוביות של בצל, חצילים גמבה וקישואים אשר מתבשלים ברוטב עגבניות. התבשיל נאכל קר או חם, מעט מאד קלוריות, וטעים מאד.

ratatouille ingredients

ועם זאת, לאורך השנים גליתי שאפשר להשתמש כמעט באותם מרכיבים, בשינוי קל צורת ההכנה שהופכת אותו לעוד יותר קליל, ולטעמי הוא יוצא מאד טעים- במקום בישול ברוטב, מדובר בצליית הירקות בתנור עם שמן זית ועשבי תיבול. התוצאה- בין תוספת לסלט.

אם מדובר בתבשיל חדש אצלכם בבית- מומלץ ללוות אותו בצפיה בסרט החמוד רטטוי (ותוצאה מתבקשת היא לרצות לאכול פחות במסעדות ויותר בבית, win-win). 

ולקראת שבועות, חשבתי איך עוד אפשר להפוך אותו למשמעותי יותר בארוחה, והוספתי את הרטטוי הצלוי לניוקי קנוי שבושל במשך מספר דקות. אילו היה לי מעט גבינה בולגרית הייתי מפוררת מעל, אבל גם ללא גבינה זאת ארוחה מלאה וטעימה.

gnocchi ratatouille

 

והכיף הכי גדול- הרטטוי כלל את הזוקיני הראשון שגינת הקיץ שלנו הניבה! מקווה שזה סימן מבשר לעוד רבים שיבואו בעקבותיו, אבל בנתיים אין מה לומר, זוקיני שגדל אצלי בגינה טעים פי כמה מזוקיני קנוי.

רטטוי צלוי
לפני שמתחילים לבדוק שיש במטבח...
  • 1 בצל
  • 2 חצילים
  • 2 קישואים או זוקיני
  • 4 עגבניות תמר
  • 1 גמבה
  • 5 שיני שום קלופים
  • שמן זית בנדיבות
  • מלח פלפל, תימין, רוזמרין, אורגנו
ועכשיו לעבודה...
  1. מחממים תנור לחום גבוה (220).
  2. חתוכים את הירקות לקוביות גדולות ועורמים אותם על תבנית אפיה מצופה בניר אפיה.
  3. מזלפים שמן זית בנדיבות. מוסיפים תיבול, ומערבבים בידיים עד שכל הירקות מצופים שמן.
  4. אופים 40 דקות עד שהירקות מתחילים להשחים.
  5. אוכלים קר או חם.
שאר ירקות

אפשרות עם ניוקי: לבשל חבילה של ניוקי לפי ההוראות מהקופסא, ולערבב עם הרטטוי החם כך שהניוקי יצופה במעט שמן ורוטב מהרטטוי. מגישים חם.

גינת ירק לעצלנים ב-5 צעדים פשוטים

פרק זוקיני

לפני שחלמתי על בית, חלמתי על גינת ירק. זה לא במקרה שהבלוג הזה עוסק בירקות, כי האהבה שלי לירקות מלווה אותי כבר שנים רבות. תמיד אהבתי ביולוגיה, פיזיקה ומדעים באופן כללי “בתור תחביב” וידעתי שזה לא יהיה התחום המקצועי שלי, אבל כנראה שאני בכל זאת ממשיכה את האהבה הזאת. מהו בישול אם לא ניסוי מתמשך בביולוגיה?

משנולדו הילדים, הצטרפה מוטיבציה נוספת לגינת הירק, והיא הפעילות המשותפת עם הילדים והלקחים הרבים שאפשר ללמוד מתהליך הגינון.

אבל האמת, לא באתי לתת לכם מוטיבציה. נראה לכם בזבוז זמן? מעדיפים לקנות את הירקות שלכם מוכנים וארוזים ושטפים? סבבה. אבל אם במקרה יש לכם מוטיבציה, ואתם רק לא בטוחים שיש לכם זמן או כוח, ואין לכם מושג מאיפה מתחילים – אז בשביל זה נועד הפוסט הבא.

לאחר שנתיים בבית ומספר עונות גידול, המסקנה שלי היא שגינת ירק היא פרוייקט מעולה לעצלנים. הגינה דורשת מספר שעות עבודה מרוכזות לעונה, ובישראל זה פעמיים בשנה לרוב, ואז התחזוקה היא מינימלית ביותר, והאושר והתוצרת לגמרי מספקים תמורה בעד האגרה. אני בטוחה שאפשר להשקיע שעות אין סוף בגינון, וגם זה יכול להיות מהנה אם יש לכם זמן וכוח, אבל למי שרוצה בעיקר לעבוד קצת וליהנות הרבה, הנה השלבים להקמת גינת ירק, עם דגשים שלמדנו לאורך הדרך.

אציין שבתחילת הדרך קיבלנו ייעוץ מצוין מאלכס מגינה מזינה, והוא סייע לנו רבות בשתילה הראשונית ובלימוד הטכניקות הבסיסיות. כמו כן קראתי מספר ספרים בנושא, ופעמיים בשנה אני הולכת למשתלת ירוק להצטיידות בשתילים ואנשי הצוות שם מייעצים בכיף. אז אני לא מומחית גדולה, לא ד”ר לנושא, אבל הנה התובנות.

קצת תיאוריה

  • הכל מתחיל ונגמר באדמה. אדמה עשירה תניב יבול טעים ובריא. תהליך השבחת האדמה לוקח זמן, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. בטווח הקצר – עיקר זמן הכנת הגינה הוא למעשה הכנת האדמה. בטווח הארוך – לאורך השנים האדמה הולכת ומשתבחת בתנאי שמטפלים בה כמו שצריך, מעשירים אותה בקומפוסט, ולא מגדלים אותו דבר באותו מקום אלא מצריחים את הגידולים.
  • ירקות הם גידול עונתי. שותלים בתחילת העונה, ולאחר סוף הקטיף עוקרים את מה שנשאר ומכינים את האדמה לעונה הבאה.
  • אפשר לזרוע זרעים, לשתול שתילים גדולים, או “סטרטרים”, שהם שתילים קטנטנים. ההצלחה שלנו היתה בעיקר עם סטרטרים, וגם מבחינת השיקול הכלכלי – כל סטרטר עולה 1-2 ₪, כך שאפשר לשתול גינה גדולה ועשירה בהשקעה של 100 ₪ לשתילים.

סטרטרים

  • מערכת השקיה זאת חובה. צריך טפטפות עם מחשב. זה לא מאד מסובך להרכיב ולתפעל, אבל עדיף בפעם הראשונה להיעזר במישהו בעל ניסיון. מחשב יעלה כמה מאות שקלים, ושאר הציוד הוא בעלות זניחה של כמה עשרות שקלים.
  • שמש – כמה שיותר יותר טוב.
  • כדאי להכיר את לוח השנה ואת מזג האוויר במקום מגוריכם: מתי העונה הנכונה לשתול, ואיזה צמחים מתאימים לאיזה עונה. אצלנו אנשי ההר, אבל גם ברוב הארץ, שותלים את גינת הקיץ באביב – סביב מרץ-אפריל, ונהנים מהתוצרת במאי-אוגוסט. בספטמבר מתחילים להכין את גינת החורף ושותלים בסוף ספטמבר-תחילת אוקטובר, ונהנים מהתוצרת עד פברואר.
  • יש לשלב צמחי תבלין ופרחים עם הירקות, מכיוון שהם מספקים סביבה תומכת לירקות. הפרחים מושכים מאביקים, ישנם צמחים שמהווים הדברה ביולוגית (פיגם וכובע הנזיר, אני מדברת אליכם). באופן כללי, בכל ערוגה כדאי לשתול כמה צמחי תבלין או פרחים בשני הקצוות. גם יפה וגם שימושי.

שלבים מעשיים:

  1. מחליטים היכן תהיה הערוגה: השיקול המרכזי הוא מיקום עם מקסימום שמש, ושיקול משני הוא גישה נוחה אך בלי שהילדים ירמסו את הערוגה. אם צריך, אפשר לגדר עם אבנים או עם חוט קשור ל-4 מוטות.
  2. העבודה הקשה: מכינים את הערוגה לשתילה. אם האדמה נראית לכם חולית מאד או לא מתאימה, אפשר לקנות אדמה במשתלות. כמו כן, צריך לקנות קומפוסט וכלי עבודה- קילשון ואת. כיצד מכינים את האדמה? את התהליך למדנו מאלכס, וזה קצת מאמץ פיזי אבל שווה את זה. יותר קל ללמוד דרך עשייה, אבל אם תשקיעו 4 דקות ותראו את הסרטון הזה, תקבלו את התמונה. בכל זאת, אנסה לתאר במילים את התהליך: קודם מפנים את העשבים ואת הצמחים מהעונה הקודמת. לא נורא אם נשארו חלק מהשורשים בפנים, ללא החלק העליון של הצמח אם ירקבו לתוך האדמה. את החלק הזה של עישוב וניקוי השטח עושים מספר ימים לפני הכנת הערוגה, ואז משקים במשך 4-5 ימים. לאחר סימון השטח מפזרים את הקומפוסט (25 ליטר למ”ר, כ-2 ס”מ מעל האדמה), עודרים ומתחחים את האדמה עם הקילשון. למעשה המטרה היא אוורור של הקרקע, פירוק של הגושים הגדולים לפירורים קטנים ככל הניתן וערבוב של האדמה יחד עם הקומפוסט. לאחר מכן משקים את השטח שוב בצינור, מפלסים (מיישרים) את השטח ומהדקים את צדדי הערוגה. בגלל שהכנסנו הרבה אוויר לאדמה, הגובה של הערוגה אמור להיות כמה ס”מ מעל גובה האדמה מסביב.
  3. החלק הכי כיף: לבחור את הירקות שמתאימים לעונה, לתכנן מה הולכים לשתול איפה, ולקנות את השתילים. ההמלצה שלי – אני מגיעה די מרחוק למשתלת ירוק בבני ציון (ליד רעננה). יש להם מגוון סטרטרים עונתיים מעולים, וכל מה שניסיתי לקנות במקומות אחרים לא הצליח, לעומת זאת מה ששתלתי מהם הצליח לרוב.
  4. שתילה: יש כאן מיומנות אבל היא לא מסובכת. אתמול הגעתי עם 50 שתילים לגינה, והגינה נשתלה על ידי האיש והבן הגדול בפחות מ-45 דקות. ניתן לראות את הטכניקה בסרטון הזה, החל מדקה 1:50. לאחר מכן משקים שעה לאחר השתילה, ומכוונים את המחשב של מערכת ההשקיה. הנה הנחיות מצויינות שמצאתי לעונה הנוכחית.
  5. בהתחלה, פעם בשבוע משקיעים רבע שעה ומוציאים את העשבים. הדבר חשוב מאד בהתחלה, כי די קשה (להדיוטות שכמונו) להבחין בין הסטרטר לבין עשב שצמח שהוא לא רצוי. אם משקיעים רבע שעה שבועית, זה לגמרי מספיק. בהמשך אפשר גם פעם בשבועיים.

גינה ביחד

זהו, תראו שבסך הכל השקענו מספר שעות (2-3) בהכנת הערוגה לשתילה, עוד שעה בשתילה עצמה, ולאחר מכן תחזוקה של כרבע שעה לשבוע (ובפועל- אפילו פחות).

גינת ירק- פרוייקט כיף ושווה, במיוחד אם הילדים מעורבים בכל התהליך.

 

 

צ’יפס קולרבי

kohlrabi chips

אני חושבת שקולרבי הוא אחד הירקות שהכי קל להוסיף לתפריט של ילדים. הוא יחסית נייטרלי בטעמו, הוא קרנצ’י, הוא לבן (לא ירוק חס וחלילה), ובסך הכל די סמפטי. אצלנו כמעט בכל ארוחת ערב (ופעמים רבות גם בארוחות אחרות) יש ירקות חתוכים במקלות בקערות קטנות במרכז השולחן, ופעמים רבות זה מלפפון, גמבה, קולרבי וגזר. איכשהו הילדים שלי לא מתים על פרוסות עגבניה (אוכלים בהרבה דרכים אחרות, אל דאגה).

picking kohlrabi 2זהו גם אחד הירקות שהכי כיף לגדל. וכל כך למה? כי בניגוד למה שמקובל לחשוב, קולרבי הוא לא שורש, אלא הוא גבעול עבה, ולכן הקולרבי עצמו גדל מעל לקרקע. לכן כאשר הצמח גדל אפשר לראות את כל התהליך הצמיחה באופן ברור.

כשקוטפים קולרבי מהגינה, זה אושר גדול, ובאמת אין צורך להתאמץ- חותכים למקלות, קצת מלח, וזה מעדן. הוגש אצלנו כמנה ראשונה לסעודת שבת מרוב התרגשות.

kohlrabi

אבל מכיוון שזה בדרך כלל מגיע מהסופר (או מהקופסא השבועית), אני ממליצה לעשות קצת מאמץ. על קולרבי צלוי למדתי מאורי שביט הנהדרת, שלקראת פסח לפני כמה שנים הציעה להכין קולרבי צלוי בתנור. אם להיות כנה- זה העיף לי את המוח. הטעם כל כך שונה! אז גם מי שלא אוהב קולרבי חי, לדעתי כדאי לו לנסות קולרבי אפוי. עם זאת, המתכון שלה די מפונפן, ואני עם השנים התחלתי לאפות את הקולרבי בפרוסות, סתם כך, בלי להתאמץ יותר מדי.

באופן כללי, אני משתמשת בו כתחליף לתפוח אדמה במרקים ובתבשילים, בתקופות שאני אוכלת יותר דל פחמימה. בדרך כלל התחליף מספיק דומה למקור כדי להנות ממנו מאד.

דוגמה לכך זה הצ’יפס הזה. כמו שאני מכינה צ’יפס רגיל בספיירליזר, כך גם צ’יפס קולרבי אני מכינה כך. למי שאין ספיירלייזר- קודם כל תזמינו מאמזון- תאמינו לי שלא תצטערו, אבל עד שהספיירלייזר יגיע אפשר לחתוך את הקולרבי ביד למקלות. אבל כדאי לדעת, עם הספיירלייזר, לאחר הקילוף, הכנתי תבנית גדולה של צ’יפס בדקה (מדדתי בשבילכם). דקה אחת. אז איך מכינים אתם שואלים?

דרך אגב- אם התמזל ויש לכם עלים של קולרבי- הם בסיס נהדר לפסטו.

צ'יפס קולרבי בתנור
לפני שמתחילים לבדוק שיש במטבח...
  • 5 קולרבי
  • 4 כפות שמן זית
  • מלח
  • פפריקה מתוקה אפשר גם מעושנת
  • אבקת שום
ועכשיו לעבודה...
  1. מקלפים את הקולרבי וחותכים לצ'יפס בספיירלייזר (החותכן לצ'יפס עבה) או ביד.
  2. שמים את הקולרבי החתוך על תבנית אפיה מרופדת בנייר אפיה.
  3. זורים את כל התבלינים, מזלפים שמן זית, ונותנים עירבוב ביד כדי שהשמן והתבלינים יכסו הכל.
  4. אופים בתנור בחום גבוה (220) במשך 30-40 דקות, עד שמשחים.