מרק תימני- ארוחה בסיר אחד

chicken veg soup

גם אצלנו, כמו כל זוג, יש פערים שצריך למצוא דרך לגשר עליהם. אבל במקום לדבר על פערים משעממים כמו פוליטיקה או השקפת עולם דתית (ויש פערים משמעותיים!), אני רוצה לדבר על אחד מהפערים שהכי הציקו לי בתחילת הקשר. כשהכרתי את ג’ייסון הוא תמיד היה מזמין את אותו דבר במסעדה, ולכל מסעדה היה את הדבר האחד שהוא היה מזמין, כי מבחינתו מרגע שהוא מצא את הדבר שהוא הכי אוהב בתפריט אין מה לבזבז את הזמן על דברים אחרים. ובאופן כללי בחיים, להכין כל שבת אותו אוכל- לגמרי הגיוני.

אצלי- הפוך.

כל הקטע ללכת למסעדה זה לטעום דברים חדשים, ואם אפשר ששנינו נזמין דברים חדשים ונחצה וכך נוכל לטעום כל אחד מאיתנו שתי מנות- אז עוד יותר טוב. להזמין משהו שכבר הזמנתי בעבר? בזבוז.

20190218_133538

ואוכל לשבת- לא הבנתי איך אפשר לחזור שבת אחרי שבת על אותו התפריט הקבוע והמוכר. ועוד יותר גרוע- אותו אוכל בליל שבת ובשבת בבוקר- שוד ושבר. מבחינתי הגיוון הוא טעם החיים, וכיף תמיד לנסות דברים חדשים, לנסות מתכונים חדשים.

כמו הרבה דברים בחיים, גם את השוני הזה אפשר לייחס לאמהות שלנו. שתי האמהות שלנו בשלניות מצויינות, אבל אמא של ג’ייסון נהגה בעבר להכין דברים קבועים פחות או יותר, ואצל אמא שלי אין קבוע יותר מהגיוון. אי אפשר לדעת למה לצפות כשמגיעים להתארח אצלה, כי תמיד יהיה משהו חדשני וניסיוני על השולחן. ואצל אמא של ג’ייסון- גם היום אני יכולה בעל פה לומר פחות או יותר מה יהיה בתפריט. אצל שתיהן טעים, שיהיה ברור.

ועם הזמן אני מבינה שאין נכון ולא נכון. אין טוב ופחות טוב. יש אנשים שונים עם העדפות שונות, והכל בסדר. ויש יתרונות לא מבוטלים בכלל בשמירת תפריט קבוע- כשיודעים למה לצפות יש בזה משהו מנחם, יש פחות כשלונות, פחות בזבוז זמן וכוח.

20190218_135517

אז אנחנו מוצאים את האיזון המתאים לנו פעם אחר פעם, משתנים עם נסיבות החיים, לעיתים מגוונים הרבה, לעיתים דבקים בתפריט קבוע, ורוב הזמן אפשר לומר שאצלנו יש משהו באמצע- פורמט קבוע של ארוחה, סוג של template, עם גיוונים קטנים משבוע לשבוע. ככה גם אני נהנית מהגיוון, אבל גם ג’ייסון נהנה מהקבוע.

אחד הדברים הקבועים הוא מרק בסעודת ליל שבת, ודרך נחמדה לגוון היא במקום מרק עוף אשכנזי מסורתי להכין מרק תימני. זה כנראה לא מרק תימני אורגינל- כי הוספתי קישוא לבצל ולתפוח אדמה הבסיסי, וכי אני משתמשת בגרון הודו במקום חלקי עוף אחרים. אבל בשונה מהמרק עוף אשכנזי יש כאן תיבול בחוויאג’ למרק (לא להתבלבל עם חוויאג’ לקפה!!) ורסק עגבניות, שנותנים יחד למרק טעם אחר לגמרי. איך? הנה:

מרק תימני לא מקורי
לפני שמתחילים לבדוק שיש במטבח...
  • 2 בצלים
  • 2 קישואים
  • 3 תפוחי אדמה גדולים או 10 קטנים
  • 1 ק"ג גרון הודו או חלקי עוף עם עצם
  • 1 קופסא קטנה של רסק עגבניות
  • 1 כפית מלח
  • 1 כף חוויאג' למרק
  • מים
  • אפשר: שום כוסברה
ועכשיו לעבודה...
  1. מקלפים את בצל וחוצים לחצי. שוטפים את הקישואים ותפוחי האדמה וחותכים לחתיכות גדולות. שמים את כל הירקות בסיר.
  2. מוסיפים את הרסק, התבלינים, ההודו או עוף ומים- בערך 8 כוסות- כלומר כדי כיסוי, ואז עוד כמות יפה.
  3. מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים שעה.
  4. למתקדמים: מוציאים את ההודו או העוף לצלחת, נותנים להתקרר, מפרקים מהעצמות ומחזירים לסיר.
שאר ירקות

• אם מוסיפים את השום והכוסברה מוסיפים אותם בהתחלת הבישול. • נחמד להגיש עם אורז לבן.

בא לכם מרק עוף אבל לא כזה? אולי תנסו מרק פו וינטאמי?

מרק תירס בסגנון ג’פניקה- ומה להכין כשאין כלום בבית

לפעמים, בבת אחת, המקרר ריק וכמעט לא נשאר שום דבר בבית. מה מכינים כאשר לא נשאר שום דבר? הפתרון- ארוחה ממרכיבים שמחכים נצח במזווה. ואם מדובר בארוחה שלוקחת פחות מחצי שעה (הייתי אומרת רבע שעה, אבל אולי זאת הגזמה קלה), אז בכלל מה טוב.

ומה יש לנו כאן- קופסאות שימורים של תירס. תירס. אחד הירקות המעטים שטעימים לי יותר בארה”ב מאשר בארץ. אחרי שטועמים תירס אמריקאי טרי- קשה להנות מהתירס הטרי בישראל. זאת האמת וכל האמת. אבל התירס המשומר- איכשהו טעים לי. אפילו “תירס לייט”.

“תירס לייט”. בואו נדבר על זה. אני לא קונה שום דבר שכתוב עליו “לייט”. לרוב, מדובר במאכל כלשהו שהוציאו את השומן והוסיפו במקומו עוד סוכר וחומרים כימיים כלשהם כדי לתת להם טעם טעים ותחושה נעימה על הלשון. אז תודה, אבל לא תודה. אבל תירס משומר- אתם יודעים מה ההבדל בין הרגיל ללייט? תסתכלו במרכיבים אם אתם לא מאמינים לי. בשניהם יש תירס, מלח ומים. ובתירס הרגיל יש עוד מרכיב אחד- סוכר. זהו, זה ההבדל. אז אני נשארת עם התירס לייט, שגם ככה די מתקתק.

המרק הזה, כמו מתכונים רבים אצלי במטבח, הוא ניסיון לשחזר משהו טעים שאכלתי בחוץ. במקרה הזה- מרק עוף ותירס שאני מאד אוהבת במסעדת ג’פניקה. אבל בג’פניקה אני אשלם משהו כמו 26 ₪ על קערה קטנה, וכאן המרכיבים יעלו לי בערך 26 ₪ לסיר ענק (6 ₪ לקופסת תירס כפול 2, 8 ₪ לחלב קוקוס, 6 ₪ לנודלס, בצל- כמה אגורות, ומשחת קארי- זו השקעה חד פעמית שמחזיקה נצח).

בקיצור, לא פלא שאני מכינה את המרק הזה פעם בשבועיים-שלושה. אתם מוזמנים לנסות גם. רק זהירות- המרק גולש במהירות הבזק, אז כדאי לפקוח עין כאשר מביאים את המרק לרתיחה.

מרק תירס בסגנון ג'פניקה
לפני שמתחילים לבדוק שיש במטבח...
  • 1 בצל
  • 1-2 כפות משחת קארי אדום, צהוב או ירוק
  • 2 קופסות שימורים תירס לייט
  • מים
  • 1 קופסת חלב קוקוס 250 מ"ל
  • 1/2 חבילת נודלס אורז
  • מלח
ועכשיו לעבודה...
  1. לחמם מים בקומקום. לשים חצי חבילת נודלס בכלי (עדיף פיירקס או סיר, לא פלסטיק), ולשפוך מעל מים רותחים. לתת לזה לשבת בערך 10-15 דקות- לטעום כדי לבדוק את המוכנות ואז לסנן ולהוסיף למרק. בנתיים- מכינים את המרק.
  2. בצל- לקלף, לחתוך לקוביות, ולהתחיל לטגן במעט שמן זית. בנתיים בזמן שמשחים-
  3. בבלנדר לטחון 2 קופסאות תירס עם הנוזלים.
  4. להוסיף לבצל המושחם 1-2 כפות משחת קארי (לפי רמת החריפות הרצויה). לתת לזה להפתח קצת (אפשר להריח), ואז להוסיף את התירס הטחון.
  5. להוסיף מים- בערך בכמות של התירס, בערך 4 כוסות. לכסות את הסיר ולהביא לרתיחה. זהירות- זה גולש במהירות. אז לשים עין על זה, וכשזה מתחיל לרתוח להנמיך את האש, ולתת לזה לבעבע 10 דקות על אש נמוכה.
  6. להוסיף את חלב הקוקוס. להוסיף קצת מלח או רוטב סויה. לטעום ולהמליח לפי הטעם.

כרובית פופקורן- מתוצרת הגינה הביתית

popcorn cauliflower

כרובית היא אחד מירקות החורף החביבים עלינו. אנחנו מכינים אותה בכל מיני צורות- מרק, תבשיל קארי, אבל מכל צורות ההכנה לפעמים הכי פשוט זה הכי טעים- כרובית צלויה בתנור עם שמן זית. 

הכרובית שאכלנו השבוע היתה כרובית מיוחדת במיוחד- בתחילת החורף שתלנו את גינת החורף, שכללה בעיקר עלים ירוקים מכל המינים והסוגים, ושורה אחת של ירקות ממשפחת המצליבים, שדרושים יותר סבלנות.

באופן כללי אפשר לומר שהגינה היא שיעור בסבלנות, ורק בשביל זה שווה להשקיע בגינה ביתית. בעידן העכשיווי, בו גם וואטסאפ מודיע לנו באופן מיידי אם מישהו ראה את ההודעה ששלחנו לפני רגע, כל שאלה שיש לי אפשר למצוא תשובה בשניה וחצי של חיפוש מהיר באינטרנט, וכמעט שאין דבר כזה לא לדבר עם מישהו כשרוצים- כולם זמינים כל הזמן- העובדה שצריך להמתין למשהו, שצריך לעבוד ולחכות לתוצאה, היא לקח חשוב מאין כמוהו. 

cauliflower garden

אז במשך שלושה חודשים אנחנו מביטים בצמחי הכרובית, ולהודות על האמת בהצלחה גם לא ידענו להבדיל בין הברוקולי לכרובית. במשך הזמן הזה קטפנו מעט מהעלים כל שבוע על מנת להכין פסטו, או להוסיף למוקפצים, אבל ידענו שהיעד עוד לפנינו. לפני כחודש התחיל הצמח לפרוח, וכך ידענו להבחין בין הכרובית לברוקולי. לצערנו, מספר צמחים היו נגועים בכנימות ונזרקו, כדי לא להדביק את שאר הצמחים.

והגינה שלנו הצמיחה כרובית אחת מושלמת. היה שווה לחכות.

את המתכון המקורי לכרובית פופקורן הכרתי מספר בישול אמריקאי, אלא ששיניתי את התבלינים (והוצאתי את הסוכר! מי צריך סוכר בכרובית?), והרי המתכון לפניכם. 5 דקות עבודה, 30 דקות בתנור, וגם אצלכם יכולה להיות כרובית כזאת- גם אם היא מהסופר.

spices cauliflower

כרובית פופקורן

כרובית צלויה בתנור עם שמן זית ותבלינים מחממים.

לפני שמתחילים לבדוק שיש במטבח...
  • 1 ראש כרובית
  • 1 כף פפריקה
  • 1 כפית כורכום
  • 1 כפית כמון
  • 1 כפית מלח
  • 4 כפות שמן זית
ועכשיו לעבודה...
  1. לחמם תנור ל-220.

  2. לנקות את הכרובית היטב, ולחתוך לפרחים. את הגזע לחתוך לחתיכות בגודל 2*2 ס"מ.

  3. בקערה למזוג את שמן הזית ולהוסיף את התבלינים. לערבב.

  4. בתבנית, על ניר אפיה, לשים את הכרובית החתוכה. לשפוך מעל את תערובת התבלינים והשמן.

  5. לאפות 30-40 דקות, עד שהקצוות מתחילים להשחים מעט.

אג מאפינס בטעם פיצה

egg muffins

השילוש הקדוש- גבינה, עגבניה ואורגנו. איכשהו, הטעם של פיצה מהלך קסם על ילדים (וגם, בואו נודה, על מבוגרים). אני לא בטוחה איך האיטלקים עלו על הקסם הזה, אבל אני כשלעצמי אוהבת להעתיק מהם, ולהשתמש בדיוק בטעמים האלה בכל מיני צורות. הנה דוגמה אחת: אג מאפינס בטעם פיצה.

אז מה זה אג מאפינס? זה למעשה חביתה משודרגת, מוגשת במנה אישית וחמודה. זה ביצים מקושקשות, תוספות ותבלינים, גבינה אם רוצים, שאופים בתנור בתבניות סיליקון אישיות.

איפה הבצק אתם שואלים? אין צורך. זה מחזיק יופי. ובאופן מפתיע זה יותר משביע בלי בצק ובלי קמח. איכשהו, השילוב של חלבון וירק זה השילוב המשביע ביותר.

זה יותר מהיר מפיצה, ללא גלוטן, וטעים לאללה. נסו ותראו.

אג מאפינס בטעם פיצה
לפני שמתחילים לבדוק שיש במטבח...
  • 6 ביצים
  • מעט גבינה צהובה מגוררת
  • 1 כפית אורגנו או בזיליקום או שניהם
  • 1/2 כפית מלח
  • 1 עגבניה חתוכה לקוביות
  • תוספות אפשריות: בצל זיתים, גמבה
ועכשיו לעבודה...
  1. קוצצים את את העגבניה ואת התוספות (אם ישנן) לקוביות קטנות.
  2. טורפים בקערה גדולה את כל הביצים.
  3. מוסיפים את התיבול, העגבניה, התוספות והגבינה, ומערבבים.
  4. מחלקים לתבנית שקעים או כוסיות סיליקון. אופים 10-15 דקות עד הזהבה בחום בינוני.
  5. נשמר מספר ימים במקרר (אחלה לארוחת בוקר שצריך לקחת לדרך).
שאר ירקות

ללא מוצרי חלב- אפשר להחליף גבינה צהובה בכף שמרי בירה, או לוותר בכלל